בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוצים שישתלבו? | אבירמה גולן

תגובות

לאה ס', צעירה חרדית מאשדוד, נשואה ואם לתינוק, עובדת כפקידה זוטרה בבנק. שכרה נמוך, עבודתה חד-גונית וסיכויי ההתקדמות שלה מוגבלים. חבל, היא אומרת, שכל מה שיש לי הוא תעודת גמר של סמינר "בית יעקב". אילו למדתי משפטים, או מינהל עסקים, או כלכלה, יכולתי להתקדם ולפרנס את עצמי ואת המשפחה.

כ-4,000 צעירות מסיימות מדי שנה סמינר חרדי. במקרה הטוב, משתלבות 200 מהן בעבודה. היתר נפלטות לשוק עבודה קשוח, שכלליו קשים להן במיוחד. לחרדיות המתגוררות בביתר, בחריש-קציר וביישובים חרדיים בלעדיים אחרים, למשל, יש היצע מצומצם של עבודות נגישות. כאמהות לילדים קטנים, קשה להן לנסוע למקום עבודה מרוחק בשעות העומס.

אלה מביניהן שמוצאות משרה טובה, במשרד ממשלתי למשל, מתמודדות עם קושי חדש. גברים רבים חשים תסכול (עד כדי אלימות) לנוכח המציאות שבה אם ילדיהם היא המפרנסת הראשית, בעוד הם סגורים בד' אמות של הישיבה, וכתוצאה מכך (ולא מעט, הם סבורים, בגלל השפעת "הפמיניסטיות החילוניות" שהיא פוגשת בחוץ) היא רואה בעצמה שותפה שווה בקבלת ההחלטות בבית, ותובעת מבעלה להגביר את השתתפותו בטיפול בילדים.

החברה החרדית מקיימת דפוסי חיים ועבודה מגוונים. אין דומים החסידים, שרובם משרתים בצבא (שלב ב') לליטאים הדבקים ב"כולל". אלו ואלו שונים מהש"סניקים, שפעם ידעו לשלב בין מסורת לעבודה אך נסחפו לכיוון הליטאי המובהק.

לגוונים השונים האלה יש להוסיף את הגידול העצום באוכלוסייה, שאישים אמיצים בציבור החרדי הבינו מזמן שהוא מחייב מהפכה של ממש ביחס להשכלה ולעבודה. אלא שלמהפכה כזאת דרושים לפחות שני צדדים, ואילו המדינה, המכריזה שהיא מעוניינת בשילוב חרדים בעבודה, ממשיכה לקיים את עקרון "תורתו אומנותו", החוסם בפני אלפי חרדים המעוניינים בכך את האפשרות לרכוש השכלה ולעבוד.

יזמים עסקיים משקיעים בעיקר במרכז, ולא בפריפריה הענייה הנגישה לרוב החרדים, ואילו המדינה משקיעה מיליארדי שקלים - בעצמה ובאמצעות גופים פרטיים (תורמים חרדיים, הג'וינט) - בהקמת יישובים חרדיים מבודדים ובמימון הסמינרים למורות.

לכל אלה סיבות נפסדות: היזמים, שהממשלה מעדיפה להפקיד בידיהם את תכנון הכלכלה, פועלים משיקולי רווח לטווח קצר; התורמים החרדים אינם ששים לשלב חרדים בחברה; היישובים החרדיים נועדו לחסום את אזרחי ישראל הערבים או להזיז את הקו הירוק, והתקציבים הכפולים לסמינרים נובעים מלחץ פוליטי על משרד האוצר. החרדים מגיעים ליישובים החדשים בלית ברירה, ומוצאים את עצמם מובטלים בגלל ההסדר של "תורתו אומנותו", לחץ הרבנים ומיעוט האפשרויות לנשים.

שני הצדדים צריכים עתה להחליט אם הדיבורים על השתלבות הם מס שפתיים או כוונת אמת. בכנס שהיה ביום ראשון בחיפה ביוזמת המרכז האקדמי כרמל, המקיים תוכנית לימודים מיוחדת לחרדיות, חזרו כל הדוברים על הצורך בהרחבת המסלולים לחרדיות במכללות. אין ספק שהרחבת ההשכלה בקרב הנשים החרדיות עשויה לחולל שינוי עומק, אולם שום שינוי לא יקרה כל עוד לא יתמלאו כמה תנאים.

כדי שהשינוי יתחולל, החברה הישראלית צריכה להפסיק להתעסק בלימודי הליבה לחרדים ולהיפתח לשילוב אמיתי של חרדים וחרדיות בעבודה (מחוץ להיי-טק החרדי, שהפוליטיקאים אוהבים להתפעל ממנו), הממשלה חייבת לתכנן מגורי חרדים ביישובים קיימים, להתיר את הפלונטר של "תורתו אומנותו" ויותר מכל - ליצור לחרדיות יותר אפשרויות לרכוש השכלה ולעבוד בתנאים המתאימים להן. גדולי התורה חייבים להודות שעוני הוא לא שמחה ושהמציאות משתנה, ולאפשר לנשים המעוניינות בכך לצאת מהסמינר אל המכללה. הכסף קיים. צריך רק לייעד אותו, באומץ, ביושר ובתבונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו