בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה רוצים מביבי ושרה | אלוף בן

תגובות

יש אנשים שאוספים בולים, יש ציידי פרפרים ומגדלי סחלבים, ויש מי שצונחים ממטוסים וגולשים על גלים. בנימין ושרה נתניהו אוהבים להתאכסן במלונות פאר על חשבון אחרים. זה התחביב שלהם. מסוכן פחות מקפיצות באנג'י, אכזרי פחות מציד חוגלות, קינקי פחות מחילופי זוגות. לכל היותר, הם מגזימים בניקוי יבש שמזיק לסביבה.

התחקיר שפירסם רביב דרוקר ("המקור", ערוץ 10) על נסיעות בני הזוג נתניהו הציג עבודה עיתונאית למופת. ראיתי וקינאתי. נתניהו מכהן כראש הממשלה, החלטותיו חורצות גורלות, ולציבור מותר לדעת איך מנהיגו בילה את זמנו בדרכו חזרה לשלטון, ומי שילם על התענוג. דרוקר קילף חלק מהמסיכה שמפרידה בין המלך והמלכה לנתיניהם, חשבונית אחרי חשבונית. זה תפקיד התקשורת בחברה דמוקרטית.

אבל כשהסתיים השידור נשארה השאלה: מה רע בזה? ביבי ושרה לא רצו לנקר עיניים. הם לא נסעו בהאמר ולא קנו דירה באקירוב. להיפך, הם השתדלו להצניע את הנהנתנות שלהם וכעסו כשהסיפור התפרסם. גם ההתחככות של נתניהו בעשירים איננה חריגה. כל הפוליטיקאים זקוקים למימון ופושטים יד אצל מיליונרים. המפיק ארנון מילצ'ן עזר לנתניהו, לפי דרוקר, ואילו בנו ומקורבו תרמו לציפי לבני. פיזור סיכונים. אפילו סמלים מובהקים של ניקיון הכפיים בפוליטיקה, כמו חיים אורון וזהבה גלאון ממרצ, אספו כסף לפריימריס מבעלי ממון. אין דרך אחרת להתמודד בבחירות, זולת חיבור ההון והשלטון.

גם ההשלכות הפוליטיות של הסיפור אפסיות. ספק אם נתניהו ייתפס בעבירות פליליות או בהפרות חמורות של כללי האתיקה, שיעיבו על שלטונו. פעם בכמה שנים מתפרסמים גילויים על קמצנותם של ראש הממשלה ואשתו, או על התעמרותם בעובדי משק הבית. בסלנג הישראלי, הביטוי "לעשות את הביבי נתניהו" מתאר את מי שמזנק מהשולחן במסעדה עם בוא החשבון. זה כבר חלק מהפולקלור, יותר מאשר חדשות. גם מצביעי הליכוד מודעים היטב להתנהגותו של מנהיג מפלגתם. הם לא יעברו להצביע קדימה, רק מפני שאיזה מיליארדר אמריקאי הטיס את ביבי ושרה באווירון שלו.

סיפורי הנהנתנות מציקים משלוש סיבות. קודם כל, כי הם מעוררים קנאה. כל מי שישן במלון והתקמצן על המיניבר והרום-סרוויס, כלומר רוב הישראלים, שונא כשאחרים חוגגים בלי חשבון על הספא והמכבסה. למה לשרה מגיע ולנו לא. שנית, בגלל מאמצי ההסתרה וההצטדקות. במקום להנהיג את המדינה, ראש הממשלה מבלה שעות בטלפון עם מתחריו של דרוקר, כדי "לתת הסבר פרטני" להתנהגותו. במקום להגיד לציבור, "אני אוהב להתפנק בלי לשלם, ועכשיו תנו לעבוד", נתניהו מצייר את עצמו כקורבן של רדיפה פוליטית מצד השמאלנים בתקשורת ופטרוניהם בקדימה. מיותר. נהנית באחוזות פאר ומטוסים פרטיים? יופי, עכשיו תן לאחרים ליהנות מההצצה.

הסיבה השלישית הכי חשובה. מנהיגים פוליטיים נוטים להתנהגות חריגה. העלייה לשלטון כרוכה לרוב במגלומניה ובשאפתנות חסרת מעצורים; אני מורם מעם, ולכן מגיע לי מה שאסור לכם. ככה זה מימי דוד המלך ועד משה דיין וג'ון קנדי. אבל יש בגישה הזאת סיכון. למנצחים סולחים את רדיפת הנשים, השחיתות והקירבה לעבריינים, ואת הלוזרים שולחים לחדרי החקירות ולתאי המאסר.

הבעיה של נתניהו איננה במה שעשה, אלא במה שלא עשה: הפגנת מנהיגות וקבלת החלטות היסטוריות. ראש הממשלה הוא דיפלומט מוצלח, שמנהל היטב את הכלכלה, נזהר בהפעלת כוח צבאי ומחזיק יפה את הקואליציה. אבל ברצותו שלא להסתכן, הוא מקרין חוסר מעש וישיבה תמידית על הגדר. במצב כזה, כשאין מה לדווח על פועלו בהנהגת המדינה, מתעסקים בחשבונות הכביסה שלו. נתניהו אולי לא יסיים את כהונתו על ספסל הנאשמים כמו אהוד אולמרט. הוא רק ייזכר כאיש שלא היה שם, ובמקום להביס את איראן ולהביא שלום עם הפלסטינים, ביזבז את זמנו על תגובות לערוץ 10.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו