בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראובן פדהצור | צבא הנדל"ן

תגובות

עד היום היה ידוע, כי צה"ל הוא צבא שיש לו מדינה. מקריאה בדו"ח מבקר המדינה, שפורסם שלשום, מתברר גם, שצה"ל הוא צבא שברשותו הנדל"ן של המדינה. 80% מקרקעות המדינה נמצאות בשליטה ישירה של צה"ל, או שלצבא יש סמכות להטיל מגבלות על השימוש בהן. ואם לא די בנתון המדהים הזה, הרי שבצבא מתייחסים בזלזול ובחוסר אחריות לפיקדון הזה, ובשל כך נגרמים הפסדים ויש הוצאות מיותרות במיליארדי שקלים.

מתברר, שהדרך שבה צה"ל מנהל את הקרקעות שברשותו היא שערורייתית. הדבר מתאפשר משום שכמו ברוב תחומי הפעילות שלו גם בתחום הקרקעות צה"ל פועל כשהוא נהנה מאוטונומיה מלאה, ואין כל פיקוח של גופים אזרחיים על מעשיו. וכשאין פיקוח - הצבא מבזבז ומתייחס בזלזול להפסדיו הכספיים, ביודעו שלא יידרש לתת דין וחשבון על מעשיו.

משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל, שתפקידם לפקח על ניהול הקרקעות על ידי הצבא, אינם מנסים אפילו לעשות זאת. לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אין מושג מה צה"ל עושה בקרקעות המדינה, שרי הממשלה לא נחשפו מעולם לממדי השערורייה, והחגיגה נמשכת באין מפריע.

כבר לפני 18 שנה, ב-1993, החליטה הממשלה לפנות מחנות צבא ושטחי אש (שליש מקרקעות המדינה הן שטחי אש) מאזורים שיש בהם ביקוש רב לקרקע, ולהעביר את הקרקע למינהל מקרקעי ישראל (ממ"י). עד פברואר 2010, עשרות רבות של מתקנים ושטחי אש, ששטחם הכולל כ-55 אלף דונם, לא פונו עדיין על ידי צה"ל.

חלק מהמתקנים שצה"ל פינה, אך נותרו בשליטתו, יוצרים מפגעים סביבתיים חמורים. במתקנים הנטושים נותרו מבנים הרוסים, בורות ופסולת. חלק מהם אינם מגודרים ואינם מאובטחים, והמפגעים בהם הם בגדר סכנה לאזרחים היכולים להיכנס אליהם באין מפריע.

הזלזול בנהלים ובשמירה על הוראות הצבא כה גדול, עד שחלק מהמחנות ננטשו בלי קבלת אישור של אגף התכנון (אג"ת). קשה להאמין, אך המבקר מעיר כי ייתכן שיש מחנות נטושים נוספים שאג"ת אינו ער לקיומם.

בצה"ל מתייחסים באדישות מוחלטת לבזבוז הנגרם מהשארת המחנות הנטושים בידיו. כך, למשל, באחד המקרים נמנע צה"ל מלהשקיע מיליון שקל בהשלמת פינוי של מחנה, ונדרש לשלם ארנונה של כמה מיליוני שקל בעבור המחנה הנטוש והמוזנח. צה"ל עושה באדמות המדינה ככל העולה על רוחו. הוא משתלט על קרקעות שלא הוקצו לו ומרחיב את מתקניו ככל שיחפוץ. באחד המקרים הוקצו למתקן של צה"ל 14 דונם, והוא השתלט על 106 דונם (!).

ב-2005 החליטה הממשלה על העתקת מחנות צה"ל לנגב. מאז הפרויקט תקוע למעשה. הסיבה היא מחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון בנוגע למקורות המימון. ראש הממשלה ושרי הביטחון והאוצר אינם משתדלים לפתור את הבעיה, ובינתיים מתבזבזים מאות מיליוני שקלים. בין היתר משום שאין מנוס מלהשקיע כסף רב בשיפור תשתיות של מתקנים רבים, השקעה שתרד לטמיון עם העברתם לנגב. עשרות מיליוני שקלים שקיבל משרד הביטחון לתכנון העברת המחנות כבר ירדו לטמיון עקב התמשכות התהליך. כך גם אין מפנים קרקעות יקרות במרכז הארץ, שניתן להציען לבנייה, מה שיוזיל את מחירי הדירות.

ומה עושים בעניין זה במשרד הביטחון? מאז כניסת אהוד ברק לתפקיד שר הביטחון הוא לא קיים שום דיון רציני שעניינו העתקת בסיסי צה"ל לנגב.

בפרק ההמלצות המבקר פונה לממשלה וקורא לה להדק את הפיקוח על השימוש של צה"ל בקרקעות, לשנס מותניים ולפתור סוף סוף את המחלוקת המונעת את העברת המחנות לנגב, ולגבש תוכנית לטיהור והשבת הקרקע של מחנות צה"ל הנטושים והמוזנחים.

אפשר להניח, כי לאחר דיון בוועדת ביקורת המדינה, שבמהלכו חברי הכנסת יצקצקו בלשונם וצה"ל יבהיר שבכוונתו ליישם את המלצות המבקר - דבר לא ישתנה באמת. צה"ל ימשיך בשלו, מיליארדים ימשיכו לרדת לטמיון, ואם יהיה צורך (ותמיד יש צורך), הרי תמיד אפשר לבקש, וגם לקבל, תוספת לתקציב הביטחון.



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו