בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יואל מרקוס | על שנור ושיתוק מוחין

תגובות

כאחד האנשים שמימנו פה ושם את נתניהו בתחילת דרכו בפוליטיקה, הייתי יכול לכתוב ספר על תורת השטיקים בשנור ובנהנתנות של מנהיגי ישראל לדורותיהם. הפטנט של ביבי היה פשוט מאוד. הוא היה מזמין את העיתונאי ל"צהריים", וברגע מסוים היה מתבונן בשעונו ומזנק מכיסאו בחטף באומרו "אוהה! אני מאחר לפגישה, אני חייב לרוץ", ואחר כך היה אומר "אתה כבר תסדר את החשבון".

הגימיק הזה לא היה מעצבן כמו מה שמכר לבני שיחו מבחינה פוליטית. אותי, למשל, ניסה לשכנע, שלפני הבחירות הוא חייב לדבר ב"ימנית". אך אחרי שייבחר הוא ינקוט עמדות שאפילו "הארץ" ישבח אותן. כידוע, זה לא קרה בכהונתו הראשונה וזה לא עומד לקרות בכהונתו הנוכחית.

"מוח זה מה שיש לנו", הצהיר השבוע נשיא המדינה, שמעון פרס, בביקורו במרכז הגרעין בשווייץ. אך האמת היא, שלא דרושה הרבה חוכמה כדי להתיידד עם מיליונרים ולגור במלונות פאר ואף לקחת לשם בגדים לניקוי יבש. טייקונים בעולם אוהבים את ההשתכשכות עם ראשי ממשלות ישראל, ואם ביבי נהנה מזה - שיהיה לו לבריאות. השאלה היא, איפה המוח המנהיגותי שלנו.

איך אנו מנצלים לטובתנו את הטלטלה המתרחשת באזור, בתוניסיה, במצרים, בתימן, בלוב ועתה בסוריה. איך אנו מתמודדים עם תחושת המיאוס מהמשך הכיבוש שקיימת במדינות שהיו בעלות בריתנו. או באיום "ספטמבר השחור" המצפה לנו בעצרת האו"ם, העלולה להידרש להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67'. אך אצלנו עולם כמנהגו נוהג. התקשורת עסוקה בכביסה ששרה לוקחת לחו"ל, ובביבי, שטוענים כלפיו שנכנע ללחץ רבנים של הימין במינוי ראש השב"כ. כן, הוא גם מבטיח נאום כדי לפייס את אנגלה מרקל, במקום להציג תוכנית לפלסטינים.

עוד אבו מאזן מגנה את הרצח באיתמר, ביבי הולך לשם ומסית. "עם אלה אתה רוצה לעשות שלום?" שואל אחד המתאבלים, וביבי עונה: "הם רוצחים ואנחנו בונים". מנהיגנו השואף לשכנע את אבו מאזן שהוא רוצה שלום עושה דמוניזציה של הפלסטינים, ועל ידי כך כובל את עצמו מול הימין. צודק מי שאמר שאנו יושבים על פצצת זמן. לא בנאומים בקונגרס או בוועידת אייפא"ק בוושינגטון ישנה ביבי את הרוח הרעה הנושבת כלפי ישראל.

נכון שהחלטות מליאת האו"ם אינן מחייבות, אך עצם הדיון על הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 67' יגדיל את עוצמת הרוח הרעה נגד ישראל. ביבי לא סיפר לציבור, שיש החלטת או"ם מספר 377 (מלפני 50 שנה בנושא מלחמת קוריאה), המסמיכה את העצרת לכהן כמועצת הביטחון, במקרה שיש במועצה רוב משתק. העובדה שלא הפעילו החלטה זו עד כה אינה אומרת שהיא לא תיושם, אם הצונאמי של הזעם נגד ישראל יתגבר.

בתקופה זו, כאשר סביבתנו בוערת, הנשיא אובמה לא מתעסק אתנו אך גם לא שוכח אותנו. לא מפני שאנו נתונים בצרה, אלא משום שדווקא עכשיו ובמצב הזה באזור ציפה מאתנו ליוזמה חיובית. העובדה שאנו יושבים כמו משקיפים היא משגה. העובדה שביבי "מתנה" הצגת תוכנית בהופעה בקונגרס זוכה לתשובה: אנחנו לא בימת תיאטרון. אם יש לך מה לומר, דבר בירושלים או ברמאללה. הדרך היחידה לבלום את ספטמבר השחור בעצרת האו"ם היא להיכנס בלא דיחוי למשא ומתן אמיתי עם הפלסטינים ולתת להם את התחושה שיש על מה לדבר.

מעבר לאיום של ספטמבר, מתארגנת בצד הפלסטיני מחאה עממית בשיטת הפייסבוק. שליטים לא פחות חזקים מביבי אינם מצליחים להתמודד עם גלי מחאת ההמונים. החשש שרבבות פלסטינים יצעדו לגבולותינו ריחף מעלינו תמיד כאיום לא מעשי. עתה, כשאנו רואים מה קורה סביבנו ועד כמה זה מידבק, מה נעשה אם יצעדו למחסומים? נירה בהם?

עיזבו למען השם את השטויות על הטיסות ועל הכביסה של שרה. שיתוק המוחין של מנהיגינו הוא האויב האמיתי שלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו