בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמואל גורדון | ניהול סיכויים

תגובות

פוליטיקאים ושוליותיהם מזמרים שוב ושוב המושג "ניהול סיכונים", כמו חובבי יוגה המשננים מנטרה. כמוהם, רובם אינם יודעים מה פירוש המושג ומה הוא מחייב. רוב המשמעויות של "ניהול סיכונים" בממד המדיני והצבאי קשורות לחיזוק ההגנה: נקיטת אמצעי מניעה, אימוץ אסטרטגיות להפחתת איומים, פיתוח ורכישת מערכות נשק הגנתיות וכן הלאה. הכל תגובות לאמצעים ושיטות התקפיות של היריב.

מדינת ישראל למדה על בשרה את הסיכונים האינהרנטיים שבאסטרטגיה של מגננה. אין ניהול סיכונים שיתגבר על מכשלה בסיסית זו. במשך שנים בנה צה"ל את כוחו לפי תורת ניהול הסיכונים (בלי שיכיר את המושג באותם ימים). הוא זיהה את נקודות החולשה שלו ואת האיומים הצפויים, ניסה לסתום פרצות, לחזק נקודות חלשות ולהגיב לאיומים. התוצאות הקשות ניכרו במלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון השנייה.

דוגמה קלאסית לניהול סיכונים היא מיגון הדרום, וכעת מתרחבת מעטפת ההגנה מבאר שבע ועד ראשון לציון, ובקרוב לגוש דן כולו, נתניה וחיפה. כבר נאמר שאין אנו יכולים "למגן את עצמנו לדעת", אך ההקצאות לניהול סיכונים הולכות וגדלות, ואין להן סוף.

רק כאשר נקלע לחסך תקציבי, החל צה"ל לשלב את זיהוי יתרונותיו על יריביו וחיזוקם ככל האפשר. רק בתחום הגנה אחד המשיך להקצות משאבים ניכרים, כי לא נמצא בינתיים יתרון התקפי.

עד כאן לגבי התחום הצבאי. נושא חשוב עוד יותר הוא ניהול המדיניות הלאומית. פרט למקרים בודדים, כמו ההחלטה לסגת מדרום לבנון ומרצועת עזה, הממשלה כמעט לא נקטה יוזמה ברמה האסטרטגית. המדיניות הישראלית שקועה בעיקר בניהול סיכונים. היא מונעת יוזמות מדיניות, בולמת יוזמות אזרחיות כמו המשט לעזה, מתנגדת למדינה פלסטינית - הרשימה ארוכה עד מאוד.

לעומת "ניהול סיכונים" יש להעמיד אסטרטגיה של "ניהול סיכויים", המבוססת על ניצול יתרונות, זיהוי הזדמנויות, יוזמה, הכתבת וקטורים מדיניים וצבאיים מועדפים של הסכסוך, הורדת עוצמת העימות ופתרונו בהתאם לאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. חשוב להזכיר כי אין גישה שכולה ניהול סיכונים או כולה ניהול סיכויים. הכוונה היא לגישות שבהן האיזון נוטה בהגזמה לאחד הצדדים.

במסגרת מדיניות של ניהול סיכויים, במקום להמתין להחלטה בכפייה במליאת האומות המאוחדות על הקמת מדינת פלסטין, עלינו לתפוס את השור בקרניו: להכיר במדינה פלסטינית, לקבוע את גבולותינו, להודיע על החזקת גזרות חיוניות לביטחון (בקעת הירדן) עד שהסדר השלום יוכיח את עצמו, ולמצות את הסיכוי (שהולך וקטן) למימוש העיקרון של שתי מדינות לשני עמים. בקרוב, לא נוכל עוד להיפרד מהפלסטינים ולשמור את ישראל כמדינה יהודית.

זה הזמן לניהול סיכויים: לקחת את היוזמה, לקבוע החלטות אסטרטגיות שיעצבו את גורל מדינת ישראל לדורות.

הכותב, אל"מ בדימוס, הוא דוקטור למחקרים אסטרטגיים ויחסים בינלאומיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו