בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמוס הראל | חשיבותה של רצינות

תגובות

עונת המינויים בצמרת הביטחונית הסתיימה כפי שהחלה, בשערוריות ובמבוכה. מה היה לנו מאז אוגוסט? מסמך מזויף שכמעט והקפיא מועמדות לרמטכ"לות; חשד לעבירות בנייה שביטל מינוי של אותו רמטכ"ל ערב כניסתו לתפקיד; ראש מוסד שמינויו עבר רק בקושי, בגלל קשר זניח למסמך המזויף; פרשיית מין שקבעה את תוצאות המרוץ למפכ"לות; נציב שב"ס מיועד, שמינויו בוטל בשל ספקות סביב בדיקת פוליגרף. וכעת, לקינוח, ראש שב"כ חדש שהתקשורת נטפלת לכיפה שלראשו, בעוד רבנים בימין מתגאים בהצלחתם בסיכול המועמדות של מתמודד אחר.

מאז ההכרזה על מינויו לראש השב"כ המיועד, בטקס פומבי משונה שאירגן ראש הממשלה בנימין נתניהו, יורם כהן סופג אש מכל הכיוונים, גם מעל דפים אלה. אמיר אורן מחה על פרסום שמו המלא של כהן, בטרם מינויו, במאמרים באתר האינטרנט של מכון מחקר וושינגטוני. גדעון לוי, לצד טענותיו הקבועות נגד רודנות השב"כ, לא אהב גם את נרתיק הפלאפון שהיטלטל מחגורתו של הראש המיועד.

אבל הפרסום בוושינגטון נעשה באישורו (הבעייתי כשלעצמו מבחינה חוקית) של ראש השב"כ, יובל דיסקין. לוי מתעלם מכך שהשקט הביטחוני שממנו נהנו תושבי תל אביב וירושלים בשנים האחרונות היה תוצאה של מאמצי השב"כ וצה"ל, לא של תפנית פתאומית במשנתו הרצחנית של החמאס. בזמן שלוי התמקד בנרתיק הסלולרי, אני דווקא התרשמתי מהבית הצנוע שבו גדל כהן.

החלק המטריד במינוי כהן אינו בכיפה שלראשו, שלא צפוי כי תשפיע על יחסו לעבריינים אידיאולוגיים מהימין, אלא בקמפיין הרבנים נגד מתחרהו, י', שנומק ב"רדיפות" שניהל כביכול בהיותו האחראי על החטיבה היהודית בשב"כ. מעורבות פוליטית במינויים ביטחוניים היתה תמיד, וגם את התרברבות הרבנים ועוזריהם מוטב לקחת בעירבון מוגבל. אבל בהתחשב במהומה התמידית השוררת בלשכת נתניהו ובחוסר היכולת להעביר אפילו מינוי ביטחוני אחד בלא טענות והאשמות, נדמה שאפשר להפיק לקח בולט מאירועי חצי השנה האחרונה: הצורך בהכנסת סדר ופיקוח להליכי המינוי לתפקידים רגישים בצמרת.

אחרי פרשת גלנט גיבש ח"כ איתן כבל מהעבודה, מבכירי ועדת החוץ והביטחון, הצעת חוק חדשה להסדרת הליך המינויים. כבל, שמסתמך גם על דו"ח מבקר המדינה מאשתקד בעניין מינויי אלופים, מציע הקמת שתי ועדות חיצוניות: האחת תקבע אמות מידה ברורות למינוי לתפקידים בכירים, ובהן הניסיון הניהולי והפיקודי הנדרש. השנייה, גרסה משופרת של ועדת טירקל, תבדוק את כשירות המועמדים. בעת מינוי רמטכ"ל, יידרש שר הביטחון להביא לעיון הוועדה שני שמות במקום אחד. זאת הצעה הגיונית וסבירה, שמצדיקה דיון מעמיק לנוכח קריסת השיטה הנוכחית.

מה הסיכוי שהממשלה תכיר בצורך לנהל את הדברים ברצינות? בשבוע שעבר קיים צה"ל תרגיל מפקדות גדול, "אבני אש 13", ובו תרחיש של מלחמה בו-זמנית בכמה חזיתות. הצבא שב לתרגילים הללו, ביתר שאת, אחרי הפיאסקו הלבנוני ב-2006. חרף הצעות המטכ"ל, נמנע הדרג המדיני מלצרף לתרגיל שר מטעמו, ש"ישחק" את תפקיד ראש הממשלה. שר הביטחון, אהוד ברק, לפחות הטריח את עצמו לבקר בתרגיל, באחת ההפוגות בין טיסותיו התכופות לחו"ל. נתניהו לא הגיע. אולי הוא היה עסוק מדי במלחמה ברביב דרוקר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו