בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | אם אין לחם, נזמין פיצה

"השבוע עם גיא זהר", ערוץ 10, שישי, 20:00

תגובות

לכתבות צבע על הילולות האלפיון העליון יש בדרך כלל קו ברור: הצצה נרצעת לחיי העשירים, תוך כדי צקצוק מתחסד נוכח אורח חייהם הנהנתני. הצקצוק הוא המחיר שמשלם הכתב לצופה. אמנם המצלמה שלו עוגבת על הבופה העשיר, וכמעט מגיעה לקליימקס כשהיא מטפסת על הר של שרימפס לחים, אבל כדי לא לאבד את אמון הקהל הוא צריך להביע שאט נפש מההדוניזם הנפשע. שכן זוהי תחושתו של האזרח הממוצע אל מול המראות האלו, ריגוש ארוטי ובמקביל סלידה, והכתב מתיימר לגלם השתקפות של הצופה. האמצעים שעומדים לרשותו של הכתב הם רבים, אבל לרוב התוצאה גסה ומסתכמת בקריינות צדקנית שמביעה מיאוס בשפה צינית וזהירה, על גבול הפאסיב-אגרסיב. לכן היה תענוג לצפות בכתבתו של ניב גלבוע על ארוחות השבת של אשת החברה לאה גלובוס.

מדי שבת בצהריים מתכנסים נציגים של האליטה הישראלית החדשה בביתם של יורם ולאה גלובוס, בקיסריה או ברמת אביב. באחת השבתות האחרונות פתחה הגברת גלובוס את שערי הפנטהאוז התל אביבי שלה למצלמה של גלבוע. הפעם זו היתה ארוחת בנות, ובין האורחות היו לימור לבנת, מרגלית צנעני, ישראלה שטיר ועוד אלפיונאיות שלא זיהיתי, אבל מה שבטוח זה שהן מצוינות בלעשות כסף או בלבזבז אותו. הסיבה שהגלובוסית הסכימה לתעד את המפגש האינטימי, מלבד הצורך שלה לנפנף בחבריה המשפיעים כמו בעגילים חדשים שבעלה קנה לה, הוא ספר בישול פרי עטה שיצא ממש עכשיו לחנויות. ואכן, בהשקת הספר משתפכים החברים, מרוני מילוא עד יעקב פרי, על המנות המופלאות של המטבח הגלובוסי. הבעיה, כפי שניתן להבין מכתבתו של גלבוע, היא שגלובוס לא יודעת לבשל. זה מתחיל בביקור בירקן, שם אנחנו מגלים שהיא לא שמעה מעולם על חציל בלדי, וממשיך אל ההכנות במטבח, שם מופיעה סוכנת הבית פיבי שאמונה על הכנת הדגים והבשר בעוד גלובוס, כמו ילד שמסייע לאמו, אחראית על קיצוץ הפטרוזיליה. העיקר שלא תפריע בין הסירים.

גלבוע הבחין בכך, ובחר בקפידה חומרים שמבהירים את הנקודה הזו. כל פריים כיוון לשם. הוא לא שאל אף שאלה מתגרה ולא הוסיף קריינות מלגלגת. החומרים היו שם, אצל הירקן, במעדנייה ובמטבח עצמו. לא היה צריך להוסיף דבר, רק לברור היטב את החומרים. הוא סמך על הצופה שיבין את האירוניה. האם מאשה כזו נרצה לקנות ספר בישול? הבנות כמובן התמוגגו מהסעודה. שילוב של פרגון חברי עם צביעות אלפיונאית הביא אותן ללקק את האצבעות. גם אני ליקקתי את האצבעות למראה הכתבה, והגב' גלובוס ודאי החמיצה את האירוניה ויצאה מרוצה. כולנו יצאנו מרוצים.



לאה גלובוס בכתבתו של ניב גלבוע. ללקק את האצבעות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו