בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דניאל בלטמן | תמיד יש נימוקים לחקיקה גזענית

תגובות

שישים שנה מלאו לכינונה של מדינת האפרטהייד בדרום אפריקה. במארס 1951, כמה שנים לאחר שהמפלגה הלאומית הגזענית עלתה לשלטון, עוגנה ההפרדה הגזעית בחוק. כמקובל במדינות אחרות שאימצו חוקים גזעניים במאה ה-20, גם לחוקים בדרום אפריקה התלוו הסברים מכובסים.

היטלר אמר לאחר קבלת חוקי הגזע בנירנברג ב-1935, כי אלה יצרו בסיס מתאים לקיום נפרד אך ראוי, של היהודים בגרמניה לצד החברה הגרמנית. חוקי הגזע בדרום אפריקה קבעו שבני אדם מצבעים שונים אינם יכולים להתקיים כאשר הם מעורבים אלה באלה, וכי מטרת החקיקה היא ליצור מרחב מחיה מוגן בעבור כל קבוצה.

הצונאמי של החוקים הגזעניים שעבר על הכנסת בחודשים האחרונים מוסבר גם הוא בטיעונים מנומקים וראויים: הזכות של קהילות קטנות לשמור על צביונן (חוק ועדות הקבלה); זכותה של המדינה שלא ייעשה שימוש עוין בכספים שהיא מקצה לחינוך ותרבות (חוק הנכבה); הזכות לשלול אזרחות ממורשעים בריגול או בגידה (חוק האזרחות). אבל אני סבור שכמו במקרים אחרים בהיסטוריה, מטרתה של החקיקה הזאת היא לכונן בהדרגה את התשתית למדינת אפרטהייד בישראל, ולהגיע בעתיד להפרדה על בסיס גזעי בין יהודים ושאינם יהודים.

מדינת אפרטהייד אינה נוצרת כהרף עין. מה שהושלם בגרמניה ב-1935 היה תוצאה של ויכוח מר ולעתים אלים, שנמשך מאמצע המאה ה-19, על מקומם של היהודים בחברה הגרמנית והאירופית המודרנית. הרצון לבודד ולהרחיק את היהודים מהחברה, משפטית וחברתית, היה קיים במשנתם של אנטישמים באירופה עשרות שנים לפני הגעתו של היטלר לשלטון.

מבחינה זו המשטר הנאצי, וגם אחרים שחוקקו חוקים של הפרדה גזעית (בהם המשטרים ברומניה, בהונגריה, באיטליה, או בצרפת של וישי ב-1940), רק עיגנו בחקיקה מציאות שזכתה לאהדה בקרב האוכלוסייה. מובן שכאשר התקבלה החקיקה הגזענית, המשטרים שקיבלו אותה לא תמכו ולא העלו על דעתם כי בסופה של הדרך מחכה ה"פתרון הסופי" במתכונתו הנאצית. אבל משנטמנו הזרעים, איש כבר לא יכול היה לדעת איזה פרי יישאו.

את הרקע ההיסטורי של מדינת האפרטהייד הישראלית ההולכת ונבנית אל מול עינינו יש לחפש ב-1967. זהו תהליך שנמשך כבר כ-44 שנים; מה שהתחיל כשלטון על עם אחר, שנוצר כתוצאה ממלחמה שנכפתה על ישראל, הבשיל בהדרגה, במיוחד משלהי שנות ה-70, לקולוניאליזם המטפח שלטון דיכוי ואפליה כלפי האוכלוסייה הפלסטינית. הוא מנשל אותה מאדמתה ומזכויותיה האזרחיות הבסיסיות, ומעודד קבוצת מיעוט (מתנחלים) שמטפחת התייחסות גזענית בוטה ואלימה כלפי הערבים בשטחים. זו בדיוק היתה המציאות שהובילה, לאחר שנים ארוכות, להקמת של מדינת האפרטהייד בדרום אפריקה.

חנה ארנדט עמדה במדויק על הקשר בין קולוניאליזם והפרדה גזעית. בספרה "יסודות הטוטליטריות" היא משרטטת בעט מושחזת את תהליך היווצרותה של חברת ההפרדה הגזעית בדרום אפריקה, מראשית ההתיישבות הקולוניאלית של הבורים-ההולנדים שם.

העליונות הגזעית, הפיכתם של השחורים לאוכלוסייה נחותה היתה הדרך היחידה של ה"לבן" להסתגל למציאות של חיים בתוך הגזע השחור. טיפוח רגשי העליונות הגזעית, שבהמשך נתלוו אליהם הגדרות של עליונות תרבותית וצידוק של ניצול כלכלי, הם שיצרו, בתהליך שנמשך עשרות שנים, את הצורך לעגן את המצב הזה בחקיקה מסודרת. הדה-הומניזציה של השחורים, שבראשית התהליך הקולוניאלי נתפשו כלא יותר מבהמות עבודה משוכללות, הוביל לפני 60 שנה להקמת משטר של הפרדה גזעית, שהשאיר במשך עשרות שנים עשרות מיליוני שחורים במצב קשה של עוני, ניצול וניוון.

לא קשה לזהות את תפישת העולם הזאת ביחס לערבים אצל חוגים הולכים וגדלים של מתנחלים ואצל תומכיהם בתוך הקו הירוק. יש לה תומכים לא מעטים בכנסת, גם אם לא יודו בכך בפה מלא. הגזענות הישראלית, שחממת הגידול הטבעית שלה מצויה במפעל הקולוניאלי בשטחים, גלשה זה כבר אל תוך החברה הישראלית ונהפכה ללגיטימית בשורת החוקים שהתקבלו באחרונה בכנסת.

רק מי שטחו עיניו מראות את ההקשר ההיסטורי הרחב, יכול עדיין להאמין שניתן לעצור את היווצרותה של מדינת אפרטהייד ישראלית מבלי להיפטר מההיאחזות הקולוניאלית-הגזענית בשטחים.

פרופ' בלטמן הוא חוקר שואה וראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו