בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמיר אורן | עוז לביקורת בטרם פורענות

תגובות

בדיקת מבקר המדינה בסוגיית מימון מסעות הזוג נתניהו לחו"ל ולבחירות מאיימת פוליטית, מדינית וביטחונית על חופש הפעולה של ראש הממשלה; הכותרת "חקירת נתניהו" תחשיד אותו כמודרך משיקולים זרים בהכרעותיו. בשאיפתו המשיחית להסיר מישראל איום אסטרטגי-קיומי ממזרח מתחזה נתניהו לצ'רצ'יל. אלא שגם צ'רצ'יל היה תלוי בהסכמת רוזוולט (וסטלין). נתניהו ייאלץ להשיג את הסכמת ברק אובמה לפעול - או שלא ייפרע ממנו לעת פעולה. מבית, עליו לגבור על כיסי התנגדות בצמרת גורמי הביצוע, בניגוד למסורת של מפקדים חמומי-הדק יותר מהממשלה.

שותפו הראשי של נתניהו הוא אהוד ברק, המדינאי המתוחכם ביותר במזרח התיכון מאז אנואר סאדאת. כה מתוחכם, עד שאין לדעת אצלו מהו המאמץ העיקרי, ומהו תמרון ההסחה. ב-1982 הציע האלוף ברק לשר הביטחון אריאל שרון לתקוף את סוריה במבצע שלתכנונו יהיו רק חצי-תריסר שותפי-סוד בממשלה ובצה"ל. על כל השאר יופעלו הונאות והטעיות. עם וושינגטון תהיה "הידברות מוקדמת, עדינה ומורכבת". הישג בזק של צה"ל יביא את האמריקאים ל"זיהוי מהיר של הריאליה החדשה". שרון העדיף את לבנון.

ב-1991 הסתייג סגן הרמטכ"ל ברק מלחצי שר הביטחון משה ארנס, מפקד חיל האוויר אביהו בן-נון ואחרים לפעול במערב עיראק, אך בשיחות בפנטגון הבחין בתועלת שבהכנות הגלויות-למחצה לפעולת צה"ל. ההערכה האמריקאית שישראל תידחק לפעולה, למרות שיקולי-הנגד, גרמה להקצאת מאמץ רב יותר למערב עיראק.

ברק ונתניהו זקוקים למנגנון-החלטות בשליטתם ולדרג מקצועי שדעתו כדעתם. הם דיללו את מניות הציבור הישראלי בהכרעה הגורלית ביותר של התקופה - מהבוחרים לכנסת, לנבחרים שרקמו ביניהם עסקה להקמת ממשלה, לוועדת שרים לביטחון, לשביעייה. שליטתם תושג אם השביעייה תסמיך שלישייה - ראש הממשלה, שר הביטחון וחבר נוסף, שר או רמטכ"ל ידידותי, התפקיד שנועד ליואב גלנט - שתקבע עיתוי ומתווה למבצע.

סעיף 40 לחוק יסוד הממשלה מתנה פתיחה במלחמה בהחלטת ממשלה. יש ונדרשת החלטת קומץ זריז על "פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור", אך האמור מתייחס לתגובה על התקפה ולא על ייזום מבצע העלול להתרחב לכדי מלחמה. לא בטוח גם שנתניהו וברק יזמינו בעלי דעה מסתייגת בדרג המקצועי הבכיר לשתף בה את השרים. החוק מחייב דיווח גם לוועדת החוץ והביטחון. בעניין האסטרטגי, היא אינה נוחה לברק ולנתניהו בתקופת היו"ר שאול מופז כשהיתה תחת צחי הנגבי.

מיכה לינדנשטראוס הוכנס לתוך סבך זה באחרונה מתוקף עיסוקו בפרשת בועז הרפז ושיבושי הליך מינוי הרמטכ"ל. על גבי אשכנזי נאמר, שהיה מיטיב בשעתו לעשות לו העביר למבקר את מסמך הרפז. הלקח נלמד ולפני כחודשיים העביר קצין בכיר למבקר הררי-חושך של מסמכים, חומר-נפץ פוליטי ואישי בעוצמה של 100 מגאטון, על קבלת ההחלטות בסוגיות אסטרטגיות הרות גורל בדרג המדיני והצבאי הבכיר. המבקר שקוע עתה בקריאת החומר, שיש אומרים שחלקים ממנו מצמררים.

לינדנשטראוס מעדיף ביקורת המתריעה ומתקנת מבעוד מועד על הספדים סופקי כפיים בדו"ח שלאחר אסון. בראיון לביטאון פנימי במשרדו דיבר על "ביקורת בזמן אמת, במצבים מיוחדים שבהם קיים אינטרס ציבורי המחייב את קיומה כבר במועד ההתרחשות, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות באורח מהותי בשלבים מוקדמים". שתי הביקורות, זו הגלויה על הטיסות-בפועל מערבה וזו הסמויה על הטיסות-בכוח מזרחה, לופתות את נתניהו בצבת. ההישענות על המבקר משקפת את חולשת התהליכים הפוליטיים לנוכח מובילי הקו בממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו