בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בכל זאת אופטימיות | משה ארנס

תגובות

הניסיון להעריך את השלכות גל ההפגנות בעולם הערבי מזכיר את צ'ו אן לאי, ראש ממשלת סין בתקופת מאו טסה טונג. כשנשאל מה דעתו על המהפכה הצרפתית, ענה שעדיין מוקדם מדי לדעת. ידועה האמרה של סמואל גולדווין "לעולם אל תשמיעו תחזיות, בעיקר לא בנוגע לעתיד". אפשר להוסיף לכך: בעיקר לא בכל הקשור לעתיד המזרח התיכון. מומחים לאזור, שהתעלמו מהזהירות הנדרשת, העזו לנבא לאן מובילים האירועים ומצאו את עצמם מבוישים לאחר 24 או 48 שעות.

טועים לפעמים גם הפוליטיקאים. זכור כיצד אהוד ברק, לאחר שנבחר לראש הממשלה, הרעיף שבחים על חאפז אסד, שאותו כינה "בונה סוריה המודרנית" - אותה סוריה שאסד שלט עליה באכזריות במשך שנים באמצעי דיכוי ברוטליים. סוריה "המודרנית" נשארה מדינת עולם שלישי לאורך כל שלטונו המושחת של אסד, והוא הוריש לבנו בשאר מדינה אומללה. ואילו אהוד אולמרט טעה בהבנת ההתפתחויות בטורקיה וביקש מראש ממשלתה, רג'פ טייפ ארדואן, "החבר הגדול של ישראל", להיות מתווך "נייטרלי" בינה לבין בשאר אסד.

לכן מן הראוי להיזהר מאוד כשמעלים השערות על מגמת האירועים הנוכחיים. אבל האם, בניסיוננו להציץ לתוך העתיד לנוכח האירועים הדרמטיים, לא נוכל להבחין במשהו ולנחש מה תהיה השפעתם על ישראל?

גל ההפגנות הסוחף חלקים גדולים בעולם הערבי מכוון נגד משטרים אוטוקרטיים, נגד שליטים רודניים המחזיקים בשלטון שנים רבות ומנצלים אותו לרעה. ישראל, באופן טבעי, מתייחסת באהדה למי שקוראים לכונן דמוקרטיה בארצם. עם זאת מתעורר חשש, ובצדק - ולא רק בישראל - כי לאחר כינון שלטון דמוקרטי שם ישתלטו על המדינה גורמים קיצוניים.

אם האחים המוסלמים יעלו לשלטון במצרים, זה עלול להיות סוף הסכם השלום הישראלי-המצרי. אי אפשר להעריך את הסיכויים לכך שיתרחשו אירועים מסוג זה, אך בכל מקרה יהיה צורך להתגבר שם על מכשולים רבים. גם אם האחים המוסלמים יעלו לשלטון בבחירות דמוקרטיות, שייערכו בפיקוח הצבא המצרי, ולאחר מכן יכוננו שלטון רודני, יהיה עליהם להתחשב בגורמים הליברליים החילוניים, שהיה להם חלק כה גדול בהפגנות בכיכר אל-תחריר. סביר להניח, שגורמים אלה, אם יחושו שרומו, יופיעו שוב בכיכר.

ההתערבות הצבאית של המערב בלוב מוסיפה ממד חדש לאירועי המזרח התיכון. מתקבל על הדעת, שכל קבוצה הנמצאת בשלטון תנקוט מעתה משנה זהירות כשתשקול פעולה דרסטית נגד מתנגדי המשטר - מחשש שפעולה כזאת תגרום להתערבות מבחוץ. וכך, אף שייתכן שבמצרים יקום שלטון רודני של האחים המוסלמים והסכם השלום יבוטל, אין זו אפשרות סבירה לעת עתה.

שיקולים דומים קיימים גם ביחס לסוריה, שבה אסד ממשיך בינתיים להחזיק בשלטון. סביר להניח, כי לא יחזור על הדרך האכזרית שבה דיכא אביו את ההתקוממות בחאמה, שם נטבחו עשרות אלפי בני אדם. ואולם, אם יופל משטרו, הדבר עלול להשפיע על ברית איראן-סוריה המכוונת נגד ישראל. זו תהיה בשורה טובה לישראל ולעולם; ואם גל המחאות יגיע גם לאיראן, זו תהיה בשורה טובה מאוד.

לכן, בסך הכל, יש מקום לאופטימיות כלשהי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו