בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלוף בן | שישוטו לעזה

תגובות

האביב חזר, ואתו גם הידיעות על משט מחאה חדש שיפליג לעזה בסוף מאי. הפעם מתכננים הארגונים הפרו-פלסטיניים להשיט לרצועה הנצורה ארמדה של עשרים ספינות, ועליהן כאלף מפגינים. ריכוז המאמץ נועד להכביד על מערכת ההגנה הישראלית ולפגוע ביכולתה לעצור את המשט בכוח, כפי שעשתה בשנה שעברה לאונייה הטורקית "מרמרה" וספינות המטען שליוו אותה.

למרבה הצער, עם בוא האביב מלבלבת גם האיוולת בצד הישראלי, שבו נערכות "הכנות קדחתניות" לסיכול המשט (לפי הדיווח של עמוס הראל ב"הארץ" שלשום). פקידים וקצינים מנהלים ישיבות, דיפלומטים משגרים אזהרות, אמ"ן מרגל אחרי "ארגוני שמאל ופעילי דה-לגיטימציה", והשייטת מתאמנת על "תרחישים להתמודדות עם משטים". מקורות צבאיים מזהירים, שזה עשוי להיגמר כמו בפעם הקודמת. אז נקלעו לוחמי הקומנדו למארב מקלות וסכינים, פתחו באש להגנה עצמית והרגו תשעה אזרחים טורקים. אין לנו פטנט אחר לעצירת ספינות, מצטדקים בצה"ל.

אז הנה עצת חינם לממשלה ולצה"ל: שחררו. תנו להם לשוט לעזה, ואל תתערבו. תודיעו שישראל התנתקה מהרצועה, ואין לה שום עניין לחזור ולשלוט שם. היא רוצה רק שהגבול יהיה שקט, ושלא יוברח נשק לארגוני הטרור. זהו. כל השאר לא מעניין אותה, ומי שרוצה להפגין ולמחות, שיתכבד.

פתיחת השערים תנטרל את הסכנה הגלומה במשט החדש. באין עימות בלב ים, משתתפיו יירדו לחוף בעזה ויזכו בקושי לעשר שניות חשיפה בערוצי החדשות. כשהמזרח התיכון בוער באש המהפכה, וההיסטוריה נכתבת לנגד עינינו במדינות ערב, איש לא יתעניין בכמה מפגינים שיקללו את ישראל ויניפו שלטים בגנותה. בזה זה ייגמר. נוסעי המשט ייראו כטרדנים, ולא כגיבורים, ונוכחותם תימאס עד מהרה על מארחיהם בעזה.

הגישה הזאת לא אינטואיטיבית. מארגני המשטים מרתיחים את הדם בשנאתם היוקדת לישראל וחתירתם לערעור הלגיטימיות שלה. אפשר להבין ללב השרים, הפקידים והקצינים, שרוצים ללמד אותם לקח. אבל זה מיותר. מאום לא יהפוך את פעילי "עזה החופשית" לציונים נלהבים, לא חיבוקים ולא יריות. סכנתם טמונה בגיוס תמיכה מצד קהלים פחות מעורבים בטורקיה ובמערב, ורתימתם למאבק נגד ישראל. כדי לשכנע אנשים כאלה שישראל מדינה רשעה ופושעת צריך להציגה ככזאת, וזה מאוד פשוט. כמו שור בקורידה, גם ישראל מגיבה בחרון אינסטינקטיבי למראה הסמרטוט האדום, ואז דוקרים אותה לתשואות הקהל.

וכמו השור, שלעולם לא יעצור לחשוב לפני שיסתער שוב, גם בישראל מתעקשים לחזור על אותן טעויות. הלקח מההסתבכות במשט הקודם התמצה ב"שיפור קבלת ההחלטות". אז במקום הדיון השטחי בפורום השביעייה, שהוביל לתקלת ה"מרמרה", עוסקים עכשיו מאות ביורוקרטים ולוחמים בהכנות למשט הבא. הררי הניירת יגבהו, אבל אם המדיניות לא תשתנה, נקבל בסוף התהליך החלטה מסודרת ומטופשת.

לכן כדאי לחזור ולהזכיר, שהסגר הימי על עזה נועד למטרה אחת: למנוע הברחת נשק כבד. לשם כך מפעילה ישראל מאמץ מודיעיני שגם נושא פירות. מי שידע לאתר וללכוד את אוניית הנשק "ויקטוריה" בלב הים התיכון, ואת המהנדס מהחמאס באוקראינה, יכול וצריך לגלות מה מסתתר בספינות המשט. אם המארגנים יהיו טיפשים דיים להבריח בבטנן רקטות ופצצות, וייתפסו על חם, ישראל תיהנה מניצחון הסברתי ענק. אבל באין מידע בדוק על הימצאות נשק בארמדת המחאה, צריך להניח לה לעבור.

באביב 2011 ירי במפגינים לא חמושים מזוהה עם רודני האתמול, עם קדאפי ואסד ונשיא תימן. לישראל אסור להשתייך לחבורת הפושעים הזאת. שום "הקלה בסגר" לא תרכך את הזעם הבינלאומי למראה חיילים רעולי פנים שמשתלטים באלימות על ספינות אזרחיות. במקום לעצור את המשט, צריך לעצור את האיוולת. אין פטנט אחר שימנע הסתבכות בינלאומית חדשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו