בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראובן מירן | נורה בארץ אהבתו

תגובות

ג'וליאנו מר מת. הוא, שסימל בנפשו ובגופו את המיזוג הקשה, אך האפשרי, בין שני העמים החיים על אותה אדמה, נורה למוות בארץ אהבתו, ארץ המריבה, הארץ האוכלת את יושביה.

עוד מסמר חד ננעץ בארון המתים של האמונה שאפשר לבנות חיים צודקים וטובים יותר בארץ הזאת. את המסמר הזה נועצים חליפות ערבים פלסטינים ויהודים ישראלים, כל אחד בתורו. ילדים והוריהם נרצחים בשנתם בקיבוץ ממערב לקו הירוק, או בהתנחלות בשטחים הכבושים, מתפללים מוסלמים נטבחים במסגד בעיר האבות, יהודים מסבים לליל הסדר ונקרעים לגזרים בידי רוצח שמת אתם, פועלים שממתינים להסעה בצומת מרכזי בישראל נרצחים בגלל היותם ערבים, ראש ממשלה ישראלי נורה למוות בידי יהודי בעצרת שלום.

אלה ואלה עלו, מועלים ועוד יעלו לעולה על מזבח הטירוף הלאומני-הדתי, שאת להבותיו מזין הייאוש. ג'וליאנו מר, אדם אמיץ לב שהלך עד קצה גבול מצפונו, נרצח בידי דתיים-לאומנים, שבמר ייאושם או בשיגעון גדלותם אינם מוכנים לשום צורה של דו-קיום הוגן, צודק ואנושי - לא בתוך עמם שלהם ולא בין נהר הירדן לים התיכון, בין הר החרמון לים האדום.

ג'וליאנו מר האמין שצריך להילחם למען מטרה צודקת: קיומה של חברה פלסטינית חילונית שפויה, סיום הכיבוש והחזרת צלם אנוש לכובשים - בני עמה של אמו, ולנכבשים - בני עמו של אביו. במצב בלתי אפשרי כמעט, עם מה שנראה כזהות קרועה וחצויה, מר הגשים ולו לפרק זמן קצר את הלא-ייאמן: במציאות המקאברית והאבסורדית שבה אנחנו חיים הוא הצליח להקים תיאטרון של חירות בלב ג'נין. חירות המחשבה. חירות היצירה. חירות הביטוי. כשלא יכול היה לשנות את המציאות, הוא ברא אותה בדמותו. ובכך היה האיש החצוי והקרוע הזה לאדם שאין שלם ממנו. באורח פרדוקסלי דווקא הוא, החצוי והקרוע, בעל הזהות הלא-הרמונית לכאורה, היה לאיש השלם באמת עם עצמו, עם מצפונו.

ג'וליאנו מר. הוא, בנם של המצפון והתקווה, נרצח בשטח ההפקר שבין הטירוף לשפיות, בין נבואת השקר לאמת שעוד תזהר.

ג'וליאנו מר-ח'מיס, אדם אמיתי. אללה ירחמו. יהי זכרו ברוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו