בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | שאלכס יחפש את החברים שלו

"החברים של נאור", ערוץ 10, 21:00

תגובות

שתי משפחות, שתי ארוחות שבת. האחת אשכנזייה. דופלקס רחב ידיים ומועט ילדים מעוטר בפסלים מופשטים. השיחה השקטה מהדהדת בקירות הבוהקים כבמוזיאון. השנייה מרוקאית. דירה קטנה ועמוסת כל טוב. הצבעים חמים וגם הלב. את אבי משפחת בן גיגי מגלם יוסי בובליל, גיבור הריאליטי של ישראל השנייה או השלישית, איבדתי את הספירה. את האב האשכנזי מגלם רפי תבור, שחקן תיאטרון. איפה עוד תמצאו היום אשכנזים מלבד בתיאטרון? האב נרגן ולאורך כל הארוחה צמוד לטלפון הנייד, מדבר ביזנס.

בין האבות נמצא נאור ציון, מזרחי אמנם אבל מייצג איזו ישראליות חדשה כמעט ניטרלית. עובדה שבארוחת השבת המרוקאית הוא מרגיש כדג חריף מחוץ למים. הלם התרבות שהוא חוטף לוקח אותנו ישר לסצנת ארוחת הערב ב"צ'רלי וחצי", למפגש הקטלני בין מזרחיות חמה ופרימיטיבית להתנשאות וצינה אשכנזיות. למזלנו המשפחות של בובליל ותבור מוצגות בעריכה צולבת (מקבילה) כך שהן לא נפגשות ותאונת הדרכים נמנעת. ואולי לרוע מזלנו. במהלך הארוחה בבית משפחת בובליל/ בן גיגי, נדרש ציון לברך על היין ונבחן על התמצאותו במנהגי היהדות. ציון, חילוני מוחלט שהתאמן בבית, עומד במבחן בקושי. זה כמובן אזכור לסצנה של זאב רווח כחכם חנוכה ב"חגיגה בסנוקר".

למה אני מספר לכם את זה? כדי להגיד ש"החברים של נאור" זה בסך הכל עוד סרט בורקס שהוצא מהמקפיא והופשר במיקרו? לא. הפרק שפתח את העונה השלישית של הסדרה ושודר אמש הושפע מסרטי בורקס באותה מידה שפרקים קודמים הושפעו מ"מלחמת הכוכבים", "סיינפלד", מערבוני ספגטי, סרטי גנגסטרים וכל מה שקודח במוח המשונה של נאור ציון. "החברים של נאור", בכתיבתו ובימויו של נאור ציון, מצליחה גם בעונה השלישית לעשות את מה שהיא עשתה עד עכשיו: להיות המוצר הקומי הכי מעניין על המסך.

להגיד שזו התוכנית הכי מצחיקה בטלוויזיה? לא היא לא, אפילו שאין הרבה תחרות. אני אוהב את "החברים של נאור" לא בגלל שהיא מצחיקה, אני אוהב אותה בגלל שהיא משונה. היא מוזרה ומקורית, ונעה בין בדיחות גיחי גיחי לרפרנסים מחוכמים לתרבות פופ. אני מרגיש שהיא מאתגרת אותי, לא נותנת לי פאנצ'ליינים שאפשר לצפות עוד לפני הפסקת הפרסומות.

אני מודה שלפעמים אני לא מבין מה אני רואה שם. אמש למשל, הוקדשה אחת מעלילות הפרק לזוג שמעלה זיכרונות מניו יורק. השניים, בעיקר הבחורה, העלו באוב סושיות ובתי קפה במנהטן ברמת פירוט מעוררת השתאות. לא היתה לזה הצדקה קומית או עלילתית אבל בטחתי בנאור ציון שהוא יודע למה הוא הכניס את זה לתסריט. עד סוף הפרק לא קיבלתי תשובה וזה לא רע. אני מעדיף בהרבה בדיחה שלא פענחתי על כזו שהבנתי ולא צחקתי ממנה עוד לפני שגמרו לספר אותה.



''החברים של נאור''. תוכנית משונה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו