בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארי שביט | ג'נין ג'נין

תגובות

לא קשה לתאר מה היה מתרחש, אם ג'וליאנו מר היה נרצח בידי יהודים. הרצח היה זוכה לכותרת ענק ב"הארץ". מתחת לכותרת היו מופיעים חמישה מאמרי זעם - אחד מהם שלי. הכותבים היו מגנים בחריפות את הרצחנות היהודית וקוראים לצאת למלחמת תרבות נגד הקנאות היהודית. אחדים היו דורשים שלא לחזור על הטעות שנעשתה אחרי רצח גולדשטיין ולפנות התנחלויות מיד. אחרים היו דורשים לבדוק את המתרחש בישיבות ההסדר ובמערכת החינוך הממלכתית-הדתית.

ציטטות גזעניות נבחרות היו נשלפות מתוך כתבים של רבנים חשוכים, השוואות היסטוריות היו נעשות לרצח אמיל גרינצוויג ולרצח יצחק רבין ולרצח מרטין לותר קינג. בתוך כיממה היה מר נהפך לאייקון. במוצאי שבת היו אלפים מתכנסים כשלפידים בידיהם כדי לבכות את גיבור השלום ולהתקומם נגד כוחות השחור. רצח מר בידי יהודים היה מקים את השמאל מחדש ומלכד את השמאל מחדש ושולח את השמאל למערכה חדשה נגד הפשיזם היהודי הרצחני.

אבל ג'וליאנו מר לא נרצח בידי יהודים. לכן לא זכה לכותרת-ענק אלא לכותרת שמתחת לקפל. לכן הוא לא זכה באותו יום לחמישה מאמרי זעם, אלא למאמר תוגה (יפהפה) אחד. איש לא דיבר על גזענות, על קנאות ועל פשיזם. איש לא דיבר על מערכות חינוך מפיצות שנאה ועל כוהני דת חשוכים. מר לא נהפך לאייקון ולא זכה להפגנת אלפים.

הרצח של מר לא עורר מחאה או התקוממות או זעם קדוש. השמאל הישראלי, היודע בדיוק מה לעשות ברצח מידי יהודים, אינו יודע מה לעשות ברצח מידי פלסטינים. רצח של גיבור שלום בידי פלסטינים הוא רצח שאין לו מקום במפה הרגשית והערכית של השמאל. רצח של גיבור חירות בידי פלסטינים הוא אירוע מערער דוגמה ומערער פרדיגמה בעבור השמאל. הרצח של מר בידי פלסטינים הוא רצח שדינו הדחקה.

העניין עמוק ורחב, ואינו נוגע רק לשמאל הישראלי. אחד המאפיינים הבולטים של הנאורות המערבית במאה ה-21 הוא חוסר היכולת שלה לגנות כוחות רוע בעולם הערבי-המוסלמי. הנאורות המערבית אוהבת לבקר את המערב. היא אוהבת במיוחד לבקר את בעלי הברית של המערב במזרח. אבל כאשר היא נתקלת ברוע שמקורו במזרח, היא משתתקת. היא אינה יודעת כיצד להתמודד אתו.

קל לה לנאורות המערבית לצאת נגד חוסני מובארק הפרו-מערבי, אבל קשה לה לצאת נגד האחים המוסלמים. קל לה לצאת נגד בנימין נתניהו, אבל קשה לה לצאת נגד בשאר אל אסד. היא אינה מסוגלת להיאבק באחמדינג'אד האיראני כפי שנאבקה בבוש האמריקאי, בבותה הדרום אפריקאי או במילושביץ' הסרבי.

התוצאה היא שורה ארוכה של עיוותים. דמם של הרוגי המרמרה סמיך יותר מדם הנתלים והנרצחים באיראן. דם הרוגי עזה סמיך יותר מדם הרוגי דמשק ודרעא. תסביך פוסט-קולוניאלי גורם לכך, שהנאורות המערבית מתעלמת באופן שיטתי מעוולות הנגרמות על ידי כוחות אנטי מערביים.

בכך היא מאבדת את יכולתה לראות את המציאות ההיסטורית בכללותה ובמורכבותה. בכך היא גם פועלת באופן בלתי הוגן ובלתי צודק. היא מפלה בין רוע לרוע, בין דם לדם ובין קורבן לקורבן. היא מתייחסת אל חברות העולם השלישי כאל חברות שאינן כפופות לכללי המוסר האוניוורסלי.

לא ידוע עדיין מי רצח את מר. הרקע היה כספי, או רומנטי, או דתי, או תרבותי. אבל ידוע שלא נרצח מפני שהיה כובש, או מדכא, או מתנחל. מר נרצח מפני שהיה אדם חופשי, שהפיץ חופש בחברה שאינה חופשית. עם האמת הקשה הזאת צריך להתמודד ואל האמת הקשה הזאת צריך להישיר עיניים. הנאורות המערבית והשמאל הישראלי אינם יכולים להמשיך להתעלם מהצד האפל של המציאות המזרח תיכונית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו