בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספי רכלבסקי | מלחמת האזרחים והיועץ

תגובות

הקמפיין הממשלתי והנשיאותי לחילוץ ראש הממשלה מתוצאות מעשיו, שכותרתו "כך עושים כולם", מוכרח להיעמד על ראשו. במדינה שהתברכה בנשיא שאנס ובשר אוצר שגנב - כמובילי שורה ארוכה של מנהיגים עבריינים - קבלת "הנורמה" של הנהגה פלילית היא איום קיומי.

בשורת המנהיגים העבריינים מתבלט מקרה אריה דרעי. התבנית ולפיה איש ציבור שנידון בפלילים ונשלח למאסר מסוגל לחזור לרום העולם המנהיגותי דווקא איננה חריגה. קדמו לדרעי נלסון מנדלה, יצחק שמיר, מאיר שמגר ורבים אחרים. לכל המקרים הללו מאפיין אחד, שעמד בתשתיתם: בכולם מדובר במלחמה של אזרחים בשלטון שנתפש כזר ומדכא.

העובדה שמאות אלפים רוצים באסיר המשוחרר דרעי כמנהיגם חושפת את שמנסה להסתיר מבניה המדינה: ישראל נתונה כבר שנים ארוכות בסוג של מלחמת אזרחים. העבריינות כלפי מי שנתפש כ"צד האחר" - הסטרא אחרא - נתפשת לא ככתם שיש להתעלם ממנו, אלא כיתרון חשוב.

בדמיוננו מצטיירות מלחמות אזרחים כשלוש שנים של גרניקה מדממת בספרד או בארצות הברית. אך הצורות של אותה הוויה יכולות להיות מגוונות. לא תמיד מוכרחים טנקים. אם אחד הצדדים די חלש, גם שלוש יריות בכיכר יכולות להיות האקט המנצח.

בנימין נתניהו מסמן את התקופה. במצב "רגיל", מי שמארגן הפגנות הסתה של "בדם ואש את רבין נגרש" שלאחריהן נרצח ראש ממשלה, נחקר ולכל הפחות מורחק מהפוליטיקה לצמיתות. בהוויית מלחמת אזרחים נהפך הרגיל על ראשו. דווקא ההאשמה בעבריינות מאפשרת שבעה חודשים לאחר "רצח האב" להיכנס לביתו כנציג המחנה המנצח.

מול הפלילים חוזר לכן ניגון הרדיפה הפוליטית. "הם" - אלה "ששכחו מה זה להיות יהודים", עיתונאים, אנשי משפט ושאר אויבים - רודפים "אותנו", כחלק ממלחמה אזרחית. העבריינות הבוטה אינה לכן סתם חמדנות אישית הראויה לעונש, אלא מעשה נקמה ראוי לפרס באויבים מבית.

נתניהו מצטרף כך לא רק לדרעי, אלא גם לרבנים ליאור ואליהו, לאנשי המחתרת היהודית ולפורעי הגבעות, כמי שהאשמתם בעבריינות מול ה"הם" מושחת אותם להנהגת ה"אנחנו". גם החקיקה הגזענית והאנטי-דמוקרטית מתעצבת כמעשה מתריס, המכוון במודע להפוך את הרע לטוב ואת הטוב לרע.

השמירה על יסודות הדמוקרטיה והמוסר נהפכה לכן למערכה קיומית. בשיטה הישראלית נשמר תפקיד ראשי ליועץ המשפטי לממשלה. בחירת יהודה וינשטיין להימלט מאחריותו כשהקואליציה והממשלה בחרו בחקיקה רומסת דמוקרטיה - היא מעילה בתפקיד. כך גם מחדליו כלפי העבריינות המתריסה של הרבנים ליאור ואליהו. העלמת העין מהעבריינות מכוונת גם פנימה. בישראל אין מהגרי עבודה חוקיים העוסקים בניקיון. האחראי לשלטון החוק בשלטון אינו יכול להתחבא במשחק "חפש את האשה".

עד שיואיל וינשטיין לעשות את המתבקש ולהתפטר, עומדת לפניו חובה דחופה אף יותר. ראש הממשלה מהתל בציבור בטענת החוק הלא-ברור. בדיוק בעניין זה נחקר נתניהו בזמנו בפרשת המתנות וקבלן ההובלות. בדוחק ובעקמומיות נדחתה ההמלצה המקצועית להעמידו לדין. יועצו המשפטי בחילוץ היה וינשטיין.

הראיות הממוסמכות על קבלת טובות הנאה מאנשים פרטיים, בכהנו כשר אוצר, מעידות לכאורה על עבירה על חוק המתנות, וחשודות כשוחד. הגורם החוקר פלילים אינו המבקר, אלא המשטרה והיועץ המשפטי. בגלל עברו מוכרח וינשטיין לפסול עצמו ולתת לאחר לאפשר את החקירה. אם היועץ יבחר אחרת, הוא יוכיח סופית שנהפך לקונסליירי בשירות הצד הלא-נכון במלחמת האזרחים נגד הדמוקרטיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו