בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל הראל | לפח האשפה של ההיסטוריה

תגובות

מסכן ריצ'רד גולדסטון. גם אחרי המאמר ב"וושינגטון פוסט", בישראל לא סולחים לו על עלילת הדם שהעליל על חיילי צה"ל. איננו דורשים התנצלות, הגיבו בבוז חיילים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה". ומנגד, הישראלים שקפצו על הדו"ח כמוצאי שלל רב, והשתבחו בהכפשת צבאם וממשלתם, מתוסכלים לנוכח המשמעות המוסרית של המאמר: זיכוי צה"ל מהריגת חפים מפשע בכוונה תחילה. יש להניח, שטאלב א-סאנע יבטל את הצעתו להעניק לו פרס נובל לשלום.

כשפורסם הדו"ח, חזית של אישים, אגודות ועמותות בישראל סיפקה לגולדסטון חומת מגן לנוכח הגינויים מכל עבר. הם יצאו מכליהם כדי להוכיח, שההאשמות נגד צבאם - העיקרית: פגיעה במזיד במאות אזרחים - הן נכונות. עתה, משחזר בו גולדסטון מעיקרי ההאשמות, הם היו במבוכת מה, אך התאוששו ונותרו בשלהם. בניגוד לגולדסטון, איש מהם לא חזר בו מעיקרי עלילת הדם.

כל עוד סיפק את הסחורה - מתן תהודה עולמית לעלילה שצה"ל הוא צבא קלגסים אכזר - הם טיפחו ונישאו אותו. עתה, משחזר בו מהאשמה זו, גולדסטון ירד בעיניהם למעמד של עוד יהודי מתוסבך שלא עמד בלחצים של בני משפחתו וסביבתו האתנית. אבל הם, אנשי מצפון המשוחררים ממחויבויות אתנוצנטריות, ימשיכו לשאת בגאון את דגל המאבק בכיבוש. ולשם כך ימשיכו לקבל מימון מהאיחוד האירופי, מממשלות זרות ומקרנות בישראל וברחבי העולם, ובראשן הקרן החדשה לישראל.

חרטת גולדסטון לא תפסיק את פעילות ארגוני השמאל הרודפים את צה"ל. אדרבה, עתה, כשהועמה טענת הטבח בכוונה תחילה, הם נערכים לאשש אותה שוב. חזקה עליהם שיצליחו להוכיח לקבוצות ההתייחסות שלהם, אך בעיקר למממניהם, שהחומרים שסיפקו לגולדסטון נכונים. שהרי בהם תלוי קיומם הארגוני, ובמיוחד פרנסתם האישית. הנפגעת הישירה האחרת, מועצת האו"ם לזכויות האדם, אינה נזקקת אף לכך. היא פועלת נגדנו באופן קבוע, ואינה תלויה בדו"ח ארסי כדי לשוות לנו מעמד של מצורעי העולם.

בעולם הרחב יש לישראל שונאים לא מעטים. הללו לא היו זקוקים לדו"ח השקרי כדי להמשיך לשנוא אותנו. ואולם נזקים, בעיקר פנימיים, הוא גרם גם גרם. למשל: מעורבות הפרקליט הצבאי הראשי בחקירת חיילים ומפקדים. ב"עופרת יצוקה", איש איננו מכחיש, נהרגו אזרחים שלא היו צריכים להיהרג. אך גם חיילים רבים שנפלו במבצע נהרגו מ"אש ידידותית", אש כוחותינו. כשם שאיש אינו מעלה בדעתו (בינתיים, לפחות) שהפצ"ר, ולא המפקדים, יקיימו את תחקירי הלחימה, לרבות תקריות "האש הידידותית", כך גם ביחס לנסיבות שגרמו לפגיעה באזרחים. המפקד, ולא המשפטן, הוא הסמכות העליונה בחקירת ההתרחשויות בשדה הקרב. רק במקרים, והיו כאלה, שהתחקירים מעלים חשד שהיתה סטייה מנורמות הלחימה של צה"ל, מצ"ח נכנס לתמונה.

אחת המטרות המרכזיות של הדו"ח - ושל הישראלים שסיפקו לגולדסטון את החומרים - היתה להפחיד את צה"ל ולכבול את ידיו. בתחום הזה, ההפחדה, המזימה הצליחה. תוכיח, בנוסף למעורבות המיותרת של הפצ"ר, ההבלגה לנוכח ההפגזות האחרונות על יישובי ישראל. "אפקט גולדסטון", שעיקרו פסיכולוגי, משבש את הביטחון העצמי של צה"ל ושל ממשלת ישראל. תושבי הדרום משלמים את המחיר.

דו"ח גולדסטון הוא בן כשנה ומחצה, והשמים המדיניים לא נפלו, וישראל מצליחה להתקדם, ואפילו לא רע, גם בשעה שהיא נרדפת על ידי רוב גופי האו"ם - לרבות אונסק"ו - המתעלמים מהזוועות המתחוללות סביבנו. היו גינויים בעקבות הדו"ח גם מצד מדינות ואישים שאינם עוינים את ישראל, אך אלה היו בעיקר דברים מן השפה ולחוץ. כמצוות התקינות הפוליטית. ידוע לעמים - ובוודאי לראשי המדינות - הנאורים באמת, כי נגד ישראל נרקחת עלילה זדונית מתמדת, שדו"ח גולדסטון הוא רק אחת מחוליותיה. מבחינתם - על אחת כמה וכמה מבחינתנו - ניתן להשליך את הדו"ח אל פח האשפה של ההיסטוריה.

*

במאמר "האנשים שענת אוהבת במיוחד" ("הארץ", 31.3), ייחסתי למיכה פרידמן, שדר גלי צה"ל, את האמירה שענת קם היא "מלח הארץ". אף שבשידור התייחס פרידמן אל קם באמפתיה רבה, לא מצאתי, בקריאה חוזרת של התמליל, את צירוף המלים הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו