בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוסי שריד | על כל השרות והסוניות

תגובות

עכשיו ייחקרו כולם, וזה בהחלט הוגן, אם כי תחבולני: אם כל העדה חטאה - אין על מי לקצוף. עכשיו גם ייקבעו כללים לעינוגים, וזה בהחלט רצוי, אם כי ערמומי: באין מותר ואסור עד כה, גם לא היו פורצי גדר. כמו אותו שר-תם, שבכלל לא שמע על פסלותם של מינויים פוליטיים, עד שמישהו, במקרה, גילה את אוזנו. ועכשיו יוצא ראש הממשלה להגנת אשתו, וזה בהחלט אבירי מצדו, אם כי מתוחכם: זה לא אני, זה בעיקר היא, תתעסקו אתה ותואשמו בקרתנות מגעילה.

זה היה השבוע של מליצי היושר. בראש נשות וינדזור העליזות, וכתף אל כתף עם אהוד ברק, התייצב נשיא המדינה, שהוא גם מליץ הכושר של נתניהו. שוב נסע פרס לוושינגטון, וכדבר נשיא אל נשיא - שוב הציג שם לבנים לעתיד לאחר שנתיים של תבן וקש. אישורי בנייה חדשים בשטחים ליוו אותו בדרכו.

יושר וכושר הם כאילו שני עניינים נפרדים, ולא היא: לא האיש הפתלתול יעשה שלום, המחייב דיבור אמת של אדם עם עצמו ועם זולתו. לא הקרוק יקרא אחרי, כי מי ייענה ויבוא. אמון הציבור הוא תנאי לכל מהלך של אחריות ותעוזה.

נתניהו מגן על מדיניותו - כמו על רעייתו - בנימוקים שאינם ממין הטענה. כבר הבנו ששרה היא אשה, ש"הולכת כמעט כל יום לעבודה ומטפלת בילדים". לכולנו מוכרות נשים שיוצאות מדי בוקר לעבודת יומן, הן מטפלות ומטופלות בילדים, ולהן אין סוכנת בית להיעזר בה ולהסתכסך אתה. רק לאחרונה חזרו לעבודתן אלפי עובדות סוציאליות - פגועות וחפויות ראש - משלא הצליחו לשפר את שכרן, שאתו קשה להתחיל את החודש; הוא שקול כנגד סעודת מלכים אחת, שגם עליה אין משלמים בסוף.

פרס וברק פסולים לעדות מטעם ההגנה. הם נגועים בדיוק באותן חולשות - החברים אותם חברים, התורמים אותם תורמים, הפינוקים אותם פינוקים. עם סנגורים כאלה מי צריך קטגורים. מרום גילו ומושבו של הנשיא, ומשלושים וחמישה אלף רגל מעל לאדמה, הכל נראה קטן, שלא לומר קטנוני; מה הם ננו-עניינים אלה לעומת החזון הגדול והמרחף של חזונאי-העל.

דווקא פרס היה צריך לדעת יותר על כל השרות והסוניות. גם בימי שנאת-שמעון, ועוד בטרם שהפך לחביב הקהל, נמנעה התקשורת מלחטט בכבסיה של סוניה. משום שלא נדחפה, גם האף לא נתחב לרחרח אחר הליכותיה. היא הקפידה לשמור על רשות היחיד שלה - גם המתן היה בסתר - רצונה היה כבודה, וזכה לכבוד.

שרה היא לא סוניה; היא בחרה להיות "מגה-סלב", כפי שהגדירה אותה השבוע היועצת החדשה של נתניהו. ומי שמעורבת ומתערבת - צפויה לביקורת: את הטוב תקבל ואת הרע לא תקבל? אלה הם כללי המשחק, שגם גילה אלמגור מסוגלת להבין אותם; להבין, שאשתו הנוכחת תמיד של איש ציבור - כמותו, יד ביד הם מופיעים בכל מקום ויחד הם נשפטים; גם את מישל וקרלה כך שופטים. הזוגיות המוחצנת מחייבת, יותר משהיא מזכה.

העיסוק הזה בשרה, כמו בנילי ובעליזה, רק מפר שלום-בית בכמה בתים. נשים מתלוננות באוזני בעליהן: רימיתם אותנו כל השנים. כשכבר הסכמנו, פעם ביובל, לטוס אתכם - הפניתם אותנו לסוכן נסיעות מורשה, ולאו דווקא לראשון-טורס או לאילה-טורס בירושלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו