בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדעון לוי | די כבר עם ההסברה

תגובות

מה משותף לישראל ולסוריה? לא הרבה, אבל בשתיהן יש שרי הסברה. אין ברייה כזאת במערב. אין דבר כזה בדמוקרטיות. רק בישראל. לנו יש פלאפל וגם שר הסברה (ותפוצות); נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וח"כים מתעופפים בעולם ל"שליחויות הסברה" עקרות; דיפלומטים ישראלים עסוקים בה מבוקר ועד ערב. אבל כמה פעמים ראיתם שגריר זר מסביר בישראל את צדקת ארצו? ומי בדיוק יקשיב לו? כמה פעמים ביקרו כאן שרים אורחים לשליחויות הסברה? ומה בדיוק יצא מהן? ואנחנו: ריצ'רד גולדסטון שינה כיוון - "נמנף" את זה באמצעות שגרירויות ישראל; הפלסטינים יורים קסאמים על הדרום - נעשה בכך שימוש קסמים ל"הסברה". וראו זה פלא: מעולם לא היה דימויה של ישראל בשפל שכזה.

העולם הנאור לא נזקק לתעמולה, שאצלנו קוראים לה הסברה. שם מבינים שהמדיניות היא ההסברה הכי טובה והכי רעה. דימויה של מדינה מעוצב באמצעי התקשורת שמעבירים דיווחים, תמונות ומידע, לא תעמולה. לה אין קונים בעולם המודרני. המחשבה שלו רק היתה לנו הסברה, רק תנו לנו מסבירנים ראויים, תועמלנים ממולחים ויח"צנים משופשפים, וכבר תראו איך ישתנה מעמדנו, איך יעמוד העולם ויריע לנו, היא רעיון עוועים פרימיטיבי. חבל על הזמן ועל הכסף. ביום שישראל תשנה את מדיניותה, היא לא תזדקק להסברה; עד אז, אין בה תועלת.

היה זה השגריר המנוח יוחנן מרוז שטבע את המונח "Hasbarable". יש דברים, אמר השגריר המנוסה, שאינם Hasbarable. מדיניותה הנוכחית של ישראל, למשל. העולם רואה בימים האחרונים קסאמים שנוחתים על ישראל, ואולי הוא מגנה את הפלסטינים. אחר כך הוא רואה את התגובה הישראלית החריפה, על ההרוגים הרבים שכבר נמנו בעזה, ולבו מתקומם - ויוצא אל עזה. שום הסברה לא תשנה זאת. העולם יודע שמדובר בקרב בין גוליית הישראלי לדוד הפלסטיני, ולבו עם החלש. העולם שמע את בנימין נתניהו מדבר על שתי מדינות, והתמלא תקווה. משנקפו שנתיים של קיפאון מוחלט, דיבורים חלולים, תעתועי תעתועים, העלאת תנאים בלתי סבירים מצד ישראל ובניית עוד ועוד התנחלויות, הוא גינה את ישראל. שום הסברה לא תשנה זאת. שום הסברה לא תוכל לעובדה הניצחת שישראל היא מדינה כובשת זה למעלה מארבעה עשורי שנים. שום תעמולה לא תשכנע איש מצפון בצדקתנו, כל עוד חיים מיליוני פלסטינים ללא כל זכויות. אפילו ניצחונות ישראליים מרשימים בטניס ובכדורסל ודוגמניות-על מתוצרת כחול-לבן לא ישנו זאת. אלף פעמים יקיף שמעון פרס את כדור הארץ במסעותיו, ודבר לא ישתנה. מדינאים ועיתונאים אולי יתפעלו ממרצו ומקסמו, אבל לא ישנו את דעתם על ישראל בגללו. "מר הסברה", בנימין נתניהו, בעל האנגלית-האמריקאית המלוטשת, הוא כיום מהמדינאים המגונים והמוקעים ביותר בעולם - איזה "מר" ואיזו "הסברה". אילו רק שינה כיוון, הוא לא היה נזקק לפעלולי הטלוויזיה שלו. מנגד, מחמוד עבאס, דמות אפרורית עם אנגלית שבורה, אהוד הרבה יותר; קודמו, יאסר ערפאת, היה אפילו אייקון.

ככה זה בארץ שטופת המוחות. אנחנו מאמינים בהסברה, כי אצלנו היא עובדת. עם תקשורת מגייסת עצמה ברובה, יש לה בישראל תוצאות בדוקות. מסעות הדה-הומניזציה והדמוניזציה של הפלסטינים זרעו כאן פחד ושנאה, לא פחות ממה שזרע הטרור הפלסטיני. ליבוי היצרים הלאומניים והפטריוטיות המזויפת זרעו כאן רוח רעה וקצרו סופה. אלא שלאמצעי התקשורת בעולם אין כל כוונה להתגייס לשום מסע הסברה. שם יודעים את העובדות הבסיסיות: כיבוש הוא לא חוקי, לא מוסרי ולא צודק, והוא מצמיח התנגדות אלימה שסופה להתקבל בהבנה ואולי אף באהדה. לכן נאמר: די להסברה, הבו מדיניות צודקת יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו