בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | דיאלוג באפילה + אידיוט

"ריקי ג'רביס", יס קומדי, שבת, 21:10

תגובות

לפני כמה שבועות כתבתי כאן בהקשר של "קולה של אמא" שרדיו מצולם זה לא רעיון טוב. למען ההגינות יש לציין שבהקשר של "קולה של אמא", רדיו באופן כללי הוא לא רעיון טוב, אבל הפעם אני רוצה לדבר על רדיו מונפש. במקור, "המופע של ריקי ג'רביס" הוא תוכנית רדיו של ג'רביס ושותפו הקומי סטיבן מרצ'נט. הקונספט מנצח - השניים משוחחים עם אידיוט מדופלם, מקשיבים לתיאוריות המופרכות שלו ולועגים לו במופגן. האידיוט, קרל פילקינגטון, התגלה בטעות על ידי הצמד ובעקבות תוכנית הרדיו הפך לדמות קאלט. כדי לעבד את משדר הרדיו לטלוויזיה בחרו השלושה באנימציה. בכל פעם שאחד מהם נסחף לאיזו שהיא מטאפורה, סיפור אישי או תזה מקושקשת, הטקסט מומחז באמצעות הנפשה יפהפייה. אין באמת צורך בממתק הוויזואלי הזה. השיחה בין השלושה כל כך שנונה, מפתיעה וזורמת, שניתן לעצום עיניים ולהקשיב לשני הקומדיאנטים מהתלים בקוף השעשועים שלהם כמו בימי הרדיו. האנימציה, יפה ככל שתהיה, אינה תורמת הרבה. מספיקות לי גסות הרוח הדוחה של ג'רביס, השנינות העוקצנית של מרצ'נט והנאיביות הדוסטוייבסקיאנית של פילמלינגטון, שאותה הספיק לתרגם למיליוני ליש"ט. אני מתיישב על הכורסה בעיניים עצומות ומנסה להבין אם הוא באמת עד כדי כך רפה שכל, או שהבדיחה כולה על חשבוננו.

שלושים ומשהו עלילות | "אחים ואחיות", הוט 3, שבת, 21:15

קן אולין היה פעם מייקל, הפרסומאי המהורהר ב"שלושים ומשהו". עברו כמה שנים ואולין גידל זקן, כרס והבנה איפה נמצא הכסף. היום הוא כבר לא נלחם על תפקידים מול ערפדים חתיכים בני 20, הוא מפיק ומביים סדרות. כשמתחשק לו להופיע, הוא פשוט מלהק את עצמו ולא מבקש טובות מאף אחד. ל"אחים ואחיות" למשל, הוא לא רק הכניס את עצמו, אלא גם את אשתו פטרישה ווטיג (ננסי ב"שלושים ומשהו"). על "שלושים ומשהו" אמרו בזמנו שהיא הומוגנית מדי ומנותקת מהעם, סדרה "שינקינאית" במונחים אמריקאיים של סוף שנות ה-80. "אחים ואחיות", שעונתה החמישית נפתחה אמש בארץ, למדה את הלקח. יש בה קצת לכל אחד. חייל באפגניסטאן, הומו עם איידס, רפובליקנית צעירה. כל אחד יכול למצוא את עצמו שם, בתנאי שהוא לא שחור או לטיני. הבעיה היא ש"אחים ואחיות" מדלגת מעלילה לעלילה וכאילו מקריאה אותן בקול רם. היא לא הגרועה ביותר אבל היא מייצגת תקופה עגומה בדרמה הטלוויזיונית וגורמת לי להתגעגע לדממה הפשוטה אבל טעונה במטבח היאפי של הופ ומייקל.



מתוך ''ריקי ג'רביס''. מספיקה גסות הרוח של ג'רביס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו