בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אירית תלמוד | אפשר גם בלי בגרות

תגובות

שמחתי מאוד לראות בשבוע שעבר, שמשרד החינוך החליט סוף סוף להשקיע בחינוך הטכנולוגי. לפי הדיווחים בתקשורת הוחלט להשקיע בנושא 270 מיליון שקלים, לא פחות. מישהו שם כנראה הפנים, בשעה טובה, את העובדה שלא כל התלמידים יכולים או רוצים לעשות את בחינות הבגרות. עובדה - רק 48% מן התלמידים בישראל זכאים לתעודת בגרות, פחות מחצי. כל השאר סיימו את התיכון כאשר חוויית הכישלון צרובה בנפשם. כך הם התחילו את חייהם הבוגרים. לא עוד, חשבתי לעצמי. במשרד החינוך החליטו לשים לזה סוף. ואולם, בדיקה קצרה העלתה שטעיתי. אוי, כמה שטעיתי.

הרעיון שעומד בבסיס הקמפיין עתיר התקציבים של משרד החינוך הוא, שכל תלמיד שיצטרף לחינוך הטכנולוגי ברמה של חמש יחידות, יקבל בונוס בקבלה לאוניברסיטה. אולי זו רק אני, אבל לתומי חשבתי שחינוך טכנולוגי אמיתי, משמעו רכישת מקצוע והתנסות מעשית.

דימיינתי מסלולים רבים המיועדים לתלמידים שלא מעוניינים בלימודיים עיוניים או לא מסתדרים אתם. אבל לא. החינוך הטכנולוגי, לשיטתו של משרד החינוך, הוא חינוך עיוני במקצועות טכנולוגיים. שוב חזרנו לבחינות הבגרות שמשרד החינוך מקדש ומוקיר על פני כל פרמטר אחר. כמה חבל שהוא נכשל בזה בגדול, שנה אחר שנה.

לא ברור מדוע לא הקצה משרד החינוך מסלולים טכנולוגיים אמיתיים, שבמסגרתם התלמידים יוצאים מן הכיתה, רחמנא ליצלן, ומתנסים בעבודה אמיתית במקומות עבודה אמיתיים. הרי כישלון יותר גדול מ-48% זכאות לבגרות כבר לא יהיה כאן, אני מקווה. אז למה מפחדים שם כל כך מחינוך טכנולוגי אמיתי? האם יש מישהו שחושב באמת שכל ילדי ישראל יכולים לעמוד באותה מטרה לימודית - השגת תעודת בגרות? לאן נעלמו התיאוריות בדבר האינטליגנציות המרובות?

בחינוך טכנולוגי אמיתי - שאגב, קיים בישראל רק לא במסגרת משרד החינוך - התלמיד לומד מקצוע בבית הספר, עובר התנסות מעשית במקום עבודה (למשל בתעשייה האווירית, בבזק, בחברת חשמל) ורוכש ניסיון. מה שמשרד החינוך מציע זה דבר אחר לחלוטין, שקשה להתאפק ולא לקרוא לו "אחיזת עיניים".

כן, אני כועסת. מאוד. כי במשרד החינוך לא מביאים לידי ביטוי את השונות הטבעית הקיימת בין התלמידים. בעיני משרד החינוך, כל התלמידים הם פלקטים ואפשר פשוט לרסס אותם בצבע אחיד. אחרת, איך אפשר להסביר את הרתיעה הגדולה שלהם מחינוך טכנולוגי כהלכתו?

4% מכלל התלמידים בישראל לומדים היום בחינוך טכנולוגי בבתי ספר תיכון שנמצאים באחריות משרד התמ"ת. הם הגיעו לחינוך הטכנולוגי כדי לרכוש מקצוע, חלקם מבחירה וחלקם לאחר שנשרו ממסגרות לימודיות אחרות. מתלמידים אלה נחסכה חוויית הכישלון בשל הקושי להשיג תעודת בגרות מלאה, והם זכו בהזדמנות לרכוש מקצוע נדרש ואיכותי. אם ירצו, הם יוכלו להשתלב בעולם העבודה הרבה לפני חבריהם מהחינוך הטכנולוגי של משרד החינוך.

הכותבת היא מנהלת בית הספר התיכון דב הוז בתל אביב, שבאחריות משרד התמ"ת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו