בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התרעת השווא של ברק | משה ארנס

תגובות

כל מי שעוסק בפיתוח מערכות אזעקה ומערכות להתרעה מוקדמת, מכיר היטב את התופעה של התרעות שווא. הן מבלבלות ומערימות קשיים גם על מפתחי המערכת וגם על כל מי שהיא אמורה להגן עליהם. גם המערכות המיועדות להזהיר מפני צונאמי סובלות מהתסמונת של התרעות שווא. ככל שמערכת רגישה יותר, עולה הסבירות שהיא תייצר התרעות גם במקרים שבהם לא צפויה כל סכנה.

לישראל יש מערכת להתרעה מפני צונאמי - שר הביטחון. הוא כבר השמיע התרעה. לדבריו, בספטמבר יכה בישראל צונאמי מדיני. אזהרות דומות נשמעות מפי רבים אחרים, הדורשים מהממשלה להציג יוזמה מדינית אמיצה לפני שהצונאמי יכה בנו. לכל אלה ממתינה הפתעה נעימה. ישראל תמשיך להיות כאן בספטמבר וחודשים רבים אחריו, ולא צפוי לה חורבן דומה לזה שפקד את צפון יפאן.

מדינות מעולם לא הוקמו על ידי הכרזות באו"ם ואין סיבה שהדברים ישתנו בעתיד. לאלה ששכחו, ישראל לא הוקמה באמצעות החלטת האו"ם 181, מנובמבר 1947, אלא על ידי הכרזת העצמאות מפיו של דוד בן-גוריון ב-15 במאי 1948 ובאמצעות יכולתו של צה"ל להשתלט ולשלוט על שטחי המדינה החדשה.

בין אם תתקבל במועצת הביטחון, או בעצרת הכללית של האו"ם, הצהרה שתכיר במדינה פלסטינית בגבולות קווי שביתת הנשק עם ירדן, מאפריל 1949, ובירושלים כבירתה - היא לא תהיה בעלת תוקף רב יותר מהחלטה 1701 של מועצת הביטחון, שאסרה על החיזבאללה לבצע פעולות צבאיות בצפון לבנון. לא יהיה לה משקל רב יותר מלהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, ולפיה הציונות היא צורה של גזענות. אם החלטה כזאת אמנם תאושר, היא תספק תזכורת נוספת לאין אונות ולחוסר הרלוונטיות של האו"ם בהתמודדות עם סכסוכים בינלאומיים. ממשלת ארה"ב בוודאי מודעת לכך.

המהומה הרבה סביב הצונאמי שלכאורה קרב ובא מתעלמת מסוגיות היסוד, שמונעות כעת השגת הסכם בין ישראל לפלסטינים. דהיינו, שהסכם כזה חייב להביא לקץ הסכסוך ושנציגי הפלסטינים שיחתמו עליו חייבים להיות מסוגלים לעמוד בהבטחה, שלא יבוצעו מעשי טרור מתוך השטחים שישראל תמסור לידיהם במסגרת ההסכם.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אינו מסוגל למלא אף לא אחד מתנאים אלה. במקרה הטוב הוא מייצג רק חצי מהפלסטינים. לא משנה אילו מחויבויות יקבל על עצמו, החמאס וקנאים איסלאמים אחרים יעלו דרישות רבות נוספות מישראל, גם אחרי שעבאס יחתום על הסכם עמה. שליטתו ביהודה ושומרון רעועה, וברור שאי אפשר לסמוך עליו שימנע מעשי טרור נגד ישראל משטחים שתפנה. עד שהפלסטינים יתעשתו, מעטים הסיכויים להשגת הסכם עמם. זאת האמת המרה. לא משנה כמה תמרונים ומחוות יעשו עבאס, הקוורטט, ארה"ב והאו"ם - האמת הזאת לא תשתנה. זה מה שדוברי ישראל צריכים להסביר לכולם.

ועוד נקודה חשובה. "גבולות 1967", כפי שמכנים אותם, הם קווי הסכם שביתת הנשק שנחתם עם ירדן באפריל 1949, שהופר על ידה ביוני 1967. אלה אינם קווים מקודשים, וב-62 השנים שחלפו מאז נחתם אותו הסכם השתנו דברים רבים, שלא ניתן להתעלם מהם.

לכן חשוב להיות רגועים, לא ללחוץ על מתג הפאניקה, לא להקשיב לאותם דוברים ישנים ומוכרים שמופיעים מדי פעם עם יוזמה חדשה-ישנה, המציעה שישראל תצהיר שהיא מוכנה לסגת ל"גבולות 1967". גם אין להשמיע הצהרות בוסר חפוזות, באשליה שהן ירצו את אלה שלוחצים על ישראל. בשלב זה, הגורמים האלה מחזיקים בעמדה נחושה. הצהרות כאלה יקשו עלינו בעתיד, כשיבשיל הזמן למו"מ רציני עם הפלסטינים. רק כשיהיה ברור שממשלת ישראל נחושה ואיתנה בעמדותיה, ייחלש הלחץ המופעל עליה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו