בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | ארבעה בנים מההגדה

תגובות

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול. חכם מה הוא אומר? עשיתי את הבלתי אפשרי. הצלחתי לשכנע את הציבור, שאפשר להחזיק באוויר שני כדורים בעת ובעונה אחת בלי שייפלו ארצה ולו לרגע קט - תכסיס שאפילו הודיני הגדול לא הצליח לעשות. הנה אני מחזיק באוויר את כדור האינפלציה ואת כדור היצוא, והציבור מוחא לי כפיים. לכן אני הוא החכם מההגדה.

ואמנם, סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, זוכה לתשבוחות מכל עבר. הוא נחשב ל"מבוגר האחראי". נכון אמנם שמדובר באישיות כלכלית בינלאומית, המאדירה את שם ישראל בעולם, אך בעניין האינפלציה ושער החליפין אנחנו נמצאים בפלונטר לא פשוט. כי אי אפשר להחזיק שני כדורים באוויר בעת ובעונה אחת. זו גם הסיבה לכך שחוק בנק ישראל קובע, שהבנק יתרכז רק במשימה אחת: שמירת יציבות המחירים. רק במקרה שמטרה זו מושגת במלואה, יוכל הבנק להתפנות כדי לעזור ליצוא ולצמיחה. אבל עכשיו, ערב הפסח, מתברר, שגם שער החליפין יורד והיצוא נפגע וגם האינפלציה מאיימת. כלומר, אי אפשר להחזיק את שני הכדורים באוויר - ולצאת מזה בשלום.

הרשע מההגדה הוא אלון חסן, יו"ר ועד נמל אשדוד. לפני שלושה שבועות חגג את בת המצווה של בתו, וכדי להרבות שמחה הזמין למסיבה את רוב עובדי הנמל. התוצאה: הנמל נסגר לארבע שעות תמימות.

הנזק למשק היה גדול. שורות ארוכות של משאיות השתרכו בפתח הנמל, מחכות שהוד רוממותו ייתן לנתיניו את האות לחזור לעבודה, אך הם חזרו רק לאחר המנה האחרונה.

מדובר באירוע שאינו קורה אפילו במדינות העולם השלישי. בעקבותיו היה צריך לפטר את הנהלת הנמל. אבל מי היא ההנהלה? הרי העובדים הם שמנהלים את הנמל. הם משביתים אותו כמעט לגמרי מעת כניסת השבת, בלילה עובדים באופן חלקי וכך גם בפסח. התוצאה: אוניית מכולות ממתינה בנמל שש שעות בממוצע, לעומת חצי שעה בעולם. את המחיר משלמים כולנו.

התם מההגדה הוא אילן לוין, הממונה על השכר. לוין מאמין, שיצר לב האדם טוב מנעוריו. לבו רחום וחנון, והוא אינו מסוגל שלא להשתתף בצערם של העובדים הסוציאליים, הרופאים, ואפילו רבני הערים. הוא אמנם יודע שאי אפשר לתת לכולם את כל מבוקשם, אך ברגע שהוא מביע "הבנה", הוא משדר לראשי הוועדים: אני נכון לתת.

במאבק על שכר העובדים הסוציאליים הציע אודי ניסן, הממונה על התקציבים, תוספת שכר של 18%. לוין הציע 25%, אך הם נשארו לא מרוצים. השאלה היא, איך יש ביקוש רב ללימודי עבודה סוציאלית, הוראה ורפואה, כשכל אחת מהקבוצות האלה טוענת ששכרה נמוך עד כדי בושה. אולי הוועדים עובדים קצת על לוין?

מי שאינו יודע לשאול הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא מבין בכלכלה ולכן הוא יודע, שהגדלת התקציב והעלאות השכר המופרזות הן סם מוות לצמיחה. הוא יודע, שכך לא יהיה ניתן להוריד מסים ולעודד צמיחה. אך למרות זאת הוא לא שואל כלום. לא מקשה ולא עוצר. כי הוא רוצה להיות הסבא הטוב שכולם אוהבים. והכלכלה? את המשבר הבא הוא ישאיר בין כה וכה למי שיבוא אחריו.

וכך גם במישור המדיני. נתניהו יודע, שישראל הולכת לקראת בידוד עולמי. הוא יודע, שבספטמבר תוכרז מדינה פלסטינית שתוכר על ידי רוב מדינות תבל. הוא יודע, שאירופה וארצות הברית רוצות שניסוג מהשטחים כדי שתוקם מדינה פלסטינית, וכך תושג יציבות יחסית באזור. אבל הוא לא שואל כלום, כי כך הקואליציה תשרוד והוא ימשיך לשבת לבטח על כיסאו וליהנות ממנעמי השלטון.

אז אולי נתניהו הוא לא מי "שאינו יודע לשאול", אלא הרשע מההגדה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו