בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנשיל פפר | פיל לבן מעופף

תגובות

חגיגות כיפת ברזל בשבוע האחרון השתיקו כמעט לחלוטין את מקהלת המקטרגים שניסתה בשלוש השנים האחרונות לקדם פתרונות טכנולוגיים אחרים לאיום הרקטות. הוויכוח על נחיצות המערכת התחלף בשאלה מדוע לא קונים עוד סוללות, ומהר. בינתיים, תוכנית רכש אחרת גורמת לראשי מערכת הביטחון כאב ראש גדול בהרבה.

במשרד הביטחון כבר מודים במה שכבר ידוע חודשים רבים בפנטגון: תוכנית ההצטיידות במטוס הקרב העתידי, אף-35, בצרות. בשל תקלות, עיכובים בתוכנית הפיתוח וחריגות מהתקציב המקורי בעשרות מיליארדים, מטוס החמקן, שישראל הזמינה 20 יחידות ממנו, בעלות ראשונית של 2.75 מיליארד דולר, צפוי להתעכב שנתיים לפחות. המטוסים, כשיגיעו, יהיו מסדרות ייצור מוקדמות, בלי כלל היכולות הטכנולוגיות המתקדמות, שהן מהנימוקים המרכזיים בזכות הרכישה.

העיכוב הצפוי מאלץ את חיל האוויר לחפש פתרון לצורך הדחוף בהחלפת מטוסי קרב ותיקים, הנמצאים בעשור הרביעי לפעילותם. החלופות הן שדרוג יקר נוסף למטוסים, או רכישת (קבלה במתנה) מטוסים שיצאו משירות חיל האוויר האמריקאי. הכל חוץ מהאפשרות המתבקשת של ויתור לעת עתה על המטוס, שגם רבים בממסד הביטחוני בארצות הברית אינם משוכנעים בנחיצותו.

אף-35 משעבד את תקציב הביטחון לעשורים הבאים. חיל האוויר מדבר על צורך ב-75 מטוסים לפחות, בעלות של עוד שישה מיליארד דולר ויותר; עלות הרכישה היא רק ההתחלה. מדו"חות שהוכנו בפנטגון עולה, שעלויות האחזקה של אף-35 צפויות להיות כ-50% יותר מאלה של אף-16. לזה יתווספו עלויות הפיתוח והרכישה האדירות של אמצעי לחימה מיוחדים למטוס בשל התצורה ה"חמקנית" שלו, שאינה מאפשרת לשאת את מרבית אמצעי הלחימה שחיל האוויר משתמש בהם כיום.

קשה להתחמק מהמסקנה, שהאף-35 צפוי להפוך לפיל לבן מעופף, שיבלע נתחים הולכים וגדלים מתקציב הביטחון, בשעה שלא ברור אם היכולות הייחודיות שלו יהיו רלוונטיות בסוף העשור, כשבידי חיל האוויר תהיה לבסוף טייסת מבצעית. חיל האוויר והתעשיות הביטחוניות ידעו תמיד להתאים ולשדרג מערכות נשק לצרכים המבצעיים המשתנים. עם אף-35 גם יכולת זאת תוגבל מאוד - בשל התעקשות האמריקאים להתייחס למטוס כ"חבילה סגורה", שהקודים לתוכנות שלה נשארים בידיהם.

מפקדי חיל האוויר מתעקשים וטוענים, שאף-35 הוא המטוס היחידי מהדור החמישי המתוכנן כעת במערב, וישראל מוכרחה שיהיה בידיה כדי לשמר את ההרתעה והפער הטכנולוגי כלפי מדינות ערב. אבל למה נמצאת ההחלטה על בניין הכוח העתידי של צה"ל בידי האליטה הסגורה של טייסי הקרב? בישראל כיום טסים יותר מטוסי קרב מתקדמים מאלה הנמצאים בידי מדינות כמו קנדה, בריטניה, גרמניה וצרפת. שם סוגיות ההצטיידות במטוסי קרב הן נושאים לדיון פוליטי וציבורי. בארה"ב מונה לראשונה טייס תובלה למפקד חיל אוויר, איתות לכך שטייסי הקרב לא קובעים בלעדית את סדרי העדיפויות.

החלופות לאף-35 רבות. מרכש של דגמים מתקדמים של אף-15 ואף-16, הזולים בחצי, שניתן לשלב בהם מערכות ישראליות והם יגיעו לכאן מהר יותר, ועד לשימת דגש רב יותר על כלי הטיס הבלתי-מאוישים (כטב"מ) שבהם ישראל היא מובילה עולמית. בארה"ב ובבריטניה כבר החלו להסב טייסי קרב למפעילי כטב"מ. אבירי השמים אינם שמחים להתקרקע, אבל היתרונות הטכנולוגיים והכלכליים ברורים.

הלובי של אף-35 טוען, שבכל מקרה הכסף המיועד לרכש מטוסי קרב מגיע מסיוע החוץ האמריקאי. אך המיליארדים מהממשל אינם צבועים בכחול. אפשר להשתמש במשאבים לחידוש פני הזרוע האסטרטגית הנוספת של צה"ל - חיל הים, או להשבחת ציוד של חיילי היבשה. גם פרויקטים של טילים וכטב"מים ניתן לפתח בשיתוף חברות אמריקאיות, ובכך לממנם מכספי הסיוע.

יש לזכור, שלמרות פסטיבל כיפת ברזל בימים האחרונים, שרי הביטחון עמיר פרץ ואהוד ברק והצמרת האזרחית של משרד הביטחון כפו את המערכת על צה"ל וחיל האוויר, שכלל לא רצו להקדיש לה משאבים. הגיע הזמן שהאזרחים יתערבו שוב.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו