בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלישע אפרת | סיבה טובה לפינוי-פיצוי

הזירה

תגובות

יו"ר מועצת יש"ע דני דיין, כך בישרו לנו מסמכי ויקיליקס באחרונה, יצא מנקודת מבט כלכלית, כאשר אמר לדיפלומטים אמריקאים, שמתנחלים יסכימו להתפנות מיהודה ושומרון תמורת פיצוי הוגן. על כך יש להעיר, שהם עשויים להסכים לכך דווקא מסיבות גיאוגרפיות, שהביאו אותם לנחיתות מרחבית משוועת.

נחיתות זו באה לידי ביטוי בעובדות הבאות: מספר המתנחלים ביהודה ושומרון אינו מהווה כיום מאסה קריטית, לנוכח קיומם של שני מיליון פלסטינים. שיעורם בכלל האוכלוסייה הוא 15% בלבד, דבר המותיר אותם כמיעוט במרחב עוין.

תפרוסת ההתנחלויות במרחב אינה מבטיחה שליטה אזרחית באזור, משום שאינה מאוזנת ביסודה. אמנם הוקמו 119 התנחלויות, כמות גדולה יחסית לפרק זמן קצר, אך הן פזורות מדי, בעיקר בהר ובמזרחו, ואינן מעניקות לתושביהן מרקם בין-יישובי תפקודי. שיעור הריבוי הטבעי היהודי ביהודה ושומרון, 29 אלף נפש בשנה, לעומת שיעור ריבוי של כ-40 אלף נפש בשנה בקרב הפלסטינים, אינו נותן למתנחלים כל סיכוי להשיג רוב דמוגרפי יהודי אף בעתיד הרחוק.

בעוד שצפיפות האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון היא כ-340 נפש/קמ"ר, זו היהודית אינה עולה על כ-50 נפש/קמ"ר, שיעור נמוך למדי, שאינו מבטיח בעתיד אחיזה ממשית בשטח. סך כל השטח הבנוי נטו בתוככי ההתנחלויות, שבהן מתגוררים כ-300 אלף בני אדם, נאמד בכ-60-70 אלף דונם בלבד, כ-1.1% משטח הגדה, כך שאינו מהווה יצירה אורבנית או יישובית מרשימה העשויה להאפיל על זו הפלסטינית ההיסטורית השורשית רבת השנים.

המדרג היישובי של ההתנחלויות לא נבנה כהלכה כבר מראשיתו, ולא בפרופורציה הנכונה בין מספר היישובים העירוניים, הכפריים והקהילתיים. פריסה יישובית דורשת מבנה הייררכי של ערים וכפרים בעלי גודל שונה, ואילו כ-65% מן המתנחלים מתגוררים ביישובים קטנים כמעט שווי-גודל, ומיעוטם ביישובים קטנים עוד יותר, בני כמה מאות נפש כל אחד, מערך בלתי סביר לפיתוח שירותים אזוריים בעתיד ולקיום עצמי מתמשך. אין זה מפליא, שהוא נאלץ להישען על מוקדי כלכלה ותעסוקה בירושלים ובגוש דן. קריסתו והתפוררותו של מערך זה היא רק שאלה של זמן; הוא קיים כל עוד הוא נשען על כידוני צה"ל.

התנחלות במרחב גיאוגרפי למטרה פוליטית יכולה להצליח בכמה תנאים: כאשר כמות המתנחלים באזור מהווה מאסה קריטית בשטח; כאשר נוצרת צפיפות רבה של אוכלוסייה, העשויה לקדם קשר רצוף והתלכדות בין חלקיה; כאשר נבנה מדרג של יישובים לפי גודל ומיקום; כאשר ההתנחלות נעשית תוך היאחזות בקרקע, והיישובים נשענים על חקלאות, תעשייה ושירותים מקומיים; כאשר תפרוסת האוכלוסייה והיישובים נשענת על עורקי תחבורה ראשיים בלעדיים, או לפחות בטוחים לתנועה חופשית. אף לא אחד מתנאים בסיסיים אלה לא התמלא ביהודה ושומרון.

יש לזכור, שחלק ניכר מהמתנחלים הגיעו ליהודה ושומרון לא ממניעים אידיאולוגיים, אלא משום שהתפתו להאמין לדברי ממשלת ישראל על איכות החיים המובטחת להם ביישובים אלה. חלומותיהם על חיי איכות וביטחון התפוגגו כנראה בהדרגה. מעת שהושלמה בניית גדר ההפרדה הבינו המתנחלים, בעיקר בהתנחלויות שמחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים, כי גורל השטחים שעליהם בנו את ביתם נחרץ. לפיכך, מתן פיצוי למתנחלים לשם פינוי מרצון, שנגרם כתוצאה ממצבם הגיאוגרפי הנחות, הוא מהלך סביר, שיוכיח, כי ממשלת ישראל מחויבת לתהליך מדיני העשוי לקדם את השלום באזורנו.

פרופ' אפרת הוא גיאוגרף ומתכנן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו