בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוזי רובין | נפלאות הכיפה

תגובות

הפעלתה המבצעית (המוקדמת מהמתוכנן) והצלחתה המרשימה של מערכת כיפת ברזל הדליקה אורות אדומים אצל כל אלה, שהעובדות קילקלו להם את התיאוריה. משעשע היה לראות בתקשורת הכתובה והמצולמת רבים שהתנגדו לכיפת ברזל הופכים לפתע לחסידי תפישת ההגנה האקטיבית ועומדים בתור לקבל את המדליות, שלא מגיעות להם.

משעשע לא פחות היה לשמוע את ההסברים המגומגמים משהו על עלותה המופרזת של המערכת, ואיך כיפת ברזל מאיימת לרושש את קופת המדינה. בעוד המומחים בעיני עצמם מסבירים בלהט בערוצי הטלוויזיה ובעיתונות, שאין זה כלכלי לשגר טיל יירוט יקר נגד גראד זול, נהרו תושבי אשקלון ובאר שבע בהמוניהם אל סוללות כיפת ברזל, חילקו ללוחמי פיקוד ההגנה האווירית ממתקים ובורקס, ומחאו להם כפיים בתודה על שהצילו את חייהם.

עם חלוף הזמן הולך ומתברר גודל ההישג של צ'יקו כהן, יוסי דרוקר וחבריהם ממפא"ת, מרפאל ומפיקוד ההגנה האווירית של חיל האוויר. אף רקטה של החמאס לא חדרה לאזורים שהוגדרו כאזורי הגנה בתוכנית הקרב של סוללות כיפת הברזל. אחרי יומיים של התקפת רקטות, אף אזרח ישראלי לא נשרט. דממו צופרי האמבולנסים, וחדרי ההספדים בבתי הקברות נשארו ריקים.

אבל העובדה שלא היו אבידות ביטאה רק ממד אחד של ההישג. הממד השני היה מפח הנפש של החמאס והג'יהאד האיסלמי. שלא תהיה אי-הבנה: מטרת הרקטות הנורות על ערי ישראל היא להרוג, וכמה שיותר. ירי שמייצר אזעקות בלבד איננו פרודוקטיבי לארגונים הפלסטיניים. הופעתה הדרמטית של ההגנה האקטיבית בקרב על העורף הפילה סוף סוף את האסימון אצל רבים מקובעי היעדים במדינה, כשהתחוור להם באבחה אחת, כי ההגנה על העורף איננה מטרד חברתי אלא בעיה אסטרטגית.

הארסנל הענק של הטילים הבליסטיים והרקטות שבידי איראן, סוריה, החיזבאללה והארגונים בעזה לא נועד לקרבות שריון מול צה"ל; הוא נועד למוסס את ישראל על ידי תקיפת העורף והריגת אזרחים ישראלים בהמוניהם. אין בכך חדש: במלחמת השחרור היתה כל הארץ חזית וכל העם היה צבא. עם זאת, בעשורים שחלפו מאז היו מי שייבאו לארץ את הדוקטרינה האמריקאית, הבנויה על הפרדה מוחלטת בין עורף מאובטח בשני אוקיינוסים לחזית לחימה שמעבר לים.

לישראל אין "מעבר לים" - המלחמה היא כאן ועכשיו. הקרב על העורף הוא שם המשחק היום, ואם נפסיד בו, נמצא את עצמו מנצחים אולי בקרב, אך מפסידים בוודאות במלחמה.

אכן, כיפת ברזל איננה כדור כסף שהורג את כל האויבים בירייה אחת. המערכת לא נועדה להגן מפני פצמ"רים, ויש למצוא פתרון לאיום הזה, המסכן את חיי התושבים בעוטף עזה. אך לא פצמ"רים אלא גראדים הם האיום על אשקלון, אשדוד ובאר שבע.

ולבסוף, פנייה אישית. באימפריה האוסטרו-הונגרית שלפני מלחמת העולם הראשונה הונהג אות הצטיינות מיוחד לקצינים שהפרו פקודה והצילו בכך את המדינה. מן הראוי היה להעניק אות כזה לתא"ל (מיל') דני גולד, שנשפט ברותחין על ידי מבקר המדינה על כך שהתניע את פרויקט כיפת ברזל בלי להמתין חודשים ארוכים להשלמת כל הצעדים הביורוקרטיים.

הכותב היה ראש מינהלת "חומה" להגנה מטילים במשרד הביטחון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו