בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עודד טירה | כך מפריעים למשא ומתן

תגובות

לאחרונה פורסם על יוזמה של אנשי עסקים ובכירים אחרים, להניע מהלך מדיני שיביא להסכמי שלום בין ישראל לפלסטינים.

אני שמח למעורבות הזאת, המצביעה על אכפתיות ועל רצון לעזור וזה משובח, במיוחד מאחר שביוזמה החדשה נמצאים אנשים ששירתו את המדינה בדרכים שונות והם יכולים לשמש דוגמה אישית. ועם זאת, יש לי בקורת על חלק מהמהלכים של מובילי היוזמה.

כאשר מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משא ומתן מתמשך על שלום, או על איזון אסטרטגי חדש במזרח התיכון, היא זקוקה לחופש פעולה. כשם שאיש עסקים, המנהל מו"מ עסקי, לא ירצה שעוזרו יאמר לו בקול רם, ליד השולחן במהלך המו"מ, כי עליו לוותר על דבר זה או אחר, כך לא ירצה זאת ראש מדינה.

התבטאות כמו "המחיר ידוע מראש וכל שעלינו לעשות הוא לצעוד קדימה", עשויה להגביל את מנהל המו"מ והיא אף מציידת את הנושא ונותן שממולנו במידע חשוב, שכנראה יזיק לנו.

אדם שמנהל מו"מ עסקי לא ירצה שעוזרו יאמר לו בקול רם, במהלך הדיונים, ש"אם לא נגיע להסכם ייגרם לנו נזק כבד מנשוא". גם מי שמנהל מו"מ מדיני לא ירצה בכך. אמירה כמו "אם לא נגיע להסכם עד ספטמבר העולם כולו יחרים אותנו וייגרם לישראל נזק בלתי נסבל", מקשה על מנהל המו"מ המדיני ונותנת בידי הצד שכנגד מידע שלא יסולא בפז.

מחמוד עבאס, בשומעו זאת, עלול להקשיח את עמדתו מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא יבין, שישראל חושבת כי צפויה לה קטסטרופה אם לא תיענה לדרישותיו ולכן ידרוש עוד ועוד. ייתכן אפילו שהוא יעריך שמוטב לו לא להסכים ולהכריז בספטמבר על מדינה עצמאית.

בכך הוא ישיג שני הישגים חשובים: האחד, ישראל תבודד ותילחץ על ידי העולם, ובסופו של דבר תיאלץ לוותר על הרבה יותר מאשר תוותר במו"מ הנוכחי; והשני, החמאס ייחלש בדעת הקהל הפלסטינית בגין ההישג, ומעמדו של אבו מאזן יתחזק. לדעתי, זוהי עמדתו של אבו מאזן ולכך הוא שואף. ואם אנחנו לא נלחץ עליו ככל שביכולתנו - כמו איום בהפסקת אספקת חשמל, מים, נמל חופשי ועוד - הוא יילך בדרך הזאת עד הסוף.

לכן יש לי טענה כלפי אנשי העסקים, שאת התנאים שהם דורשים לעצמם בעת ניהול מו"מ עסקי, הם לא נותנים לדרג המדיני הנושא ונותן עם הפלסטינים. אינני מקבל את הקביעה שאין מו"מ. מי שיודע מו"מ מהו, מבין שיש בו הפסקות, שלעתים כוחן רב משל הדיונים עצמם. מנצח מי שיודע לשים גבולות לוויתורים ומי שיודע ליצור אצל שותף למו"מ את התחושה שלא יהיו עוד ויתורים. להערכתי, זה מה שמנסים להבהיר נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק.

לפני אבו מאזן שתי ברירות: האחת, להגיע עם ישראל להסכם לפני ספטמבר, ובכך "לסיים את הקריירה שלו", כי הוא יסולק על ידי החמאס כשנעזוב את יהודה ושומרון (אלא אם כן נוותר על הכל ואולי גם על סיכויי המדינה להתקיים). השנייה, להפוך בספטמבר לראש מדינה המוכרת על ידי האו"ם ובכך להתחזק מבית.

אי לכך, אני חושב שהפתרון הנכון הוא לנסות ולמנוע הכרזה על מדינה פלסטינית עצמאית באו"ם באמצעות "מנופים תשתיתיים". היה ולא יצלח - וכך אני מעריך שיקרה - יש להיערך למזעור נזקים אחרי ההכרזה. לנו יש את הכוח לכך, כי בעת שמדינה כזאת תקום נוכל לנווט למצב של דו-קיום בשלום עם סכסוך גבולות, שייפתר לאחר עשרות רבות של שנים. בכל מקרה, צריך לתת לנתניהו לעבוד. לא יצליח - אל תבחרו בו שוב. יצליח - תבחרו בו. גם בעסקים, מי שמצליח מקבל בונוס ומי שלא מפוטר, אבל עד אז נותנים לו לעבוד.

הכותב הוא תת-אלוף (מיל') חבר מועצת הביטחון לישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו