בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמירה הס | כשרצח נופל לידינו

תגובות

מפעל ההתנחלות הישראלי לא נזקק לרצח משפחות יהודיות, כדי לגזול מפלסטינים את אדמתם ולסכן את עתיד שני העמים בארץ האחת הזאת. אבל כשנופל רצח כזה לידיו, הוא יודע להפיק ממנו את המרב. שכונות חדשות ומאחזים, האשמת החינוך והדם הפלסטיניים, לשלשת מונחים כמו "צוררים" ו"עמלק".

ההיסטוריה של התנחלות הלבנים בארצות לא-להם מלאה במעשי רצח מבחילים שביצעו יחידים מקרב העמים הילידים או עבדים אפריקאים. עמים ילידים לא מנעו בכך את נישולם השיטתי וכמעט הכחדתם. לא מעשי הרצח הובילו לקץ העבדות או לקץ האפרטהייד, ונתעבותן של הרציחות באלג'יריה לא העניקה לקולוניאליזם הצרפתי - או כל קולוניאליזם אחר - את זכות הקיום.

בזמן אמת הלבנים קישרו את הרציחות לטבעם של הפראים, לאכזריותם המולדת, לגזעם הנחות. בזמן אמת ההשתלטות והשעבוד הרצחניים נראו כשליחות אלוהית, גבורה ושמירה על חוק וסדר. היום, עשרות ומאות שנים אחרי, רבים מכירים באכזריות שאיפיינה את ההתיישבות של אבות אבותיהם.

את הניסיון לנחש מה יהיה בעוד 150 שנה נשאיר לידעונים. אותנו מעניין המחר. כלומר היום. והיום יש להתייחס ברצינות לרב הצבאי לשעבר, תא"ל במילואים אביחי רונצקי, ממייסדי איתמר, שאמר בראיון ל"וואלה", עוד לפני פרסום שמות החשודים: "כפר כזה כמו עוורתא שממנו יצאו הרוצחים של משפחת פוגל ושל משפחת שבו, הוא צריך לסבול ככפר. צריך לגרום למצב כזה שהתושבים עצמם ימנעו מכל אחד מהכפר הזה לצאת ולפגוע ביהודים. כן, זה עונש קולקטיבי. לא לתת להם לישון בלילות, לא לתת להם לצאת לעבודה, לא לתת להם לצאת עם מכוניות, יש מגוון דרכים". אף מלה על שני רוצחים שיצאו מאיתמר, או על הצטיינותן של רשויות החוק והסדר באי-מציאת רוצחיהם של שני חקלאים פלסטינים שנורו למוות ליד איתמר. עוד לפני מציאת חשודים, החיילים הענישו את עוורתא ענישה קיבוצית. הרי בשפת המשפח הישראלית, פלסטיני מורשע עוד לפני שהיה חשוד. צו איסור הפרסום על חקירת הרצח לא איפשר לכתוב מה עשה הצבא בכפר בחודש האחרון. אבל ברור שכדי לקחת טביעות אצבעות או ד-נ-א לא צריך לשבור מכונות כביסה, מקררים, טלוויזיות וצעצועים או לשפוך שקי אורז וסוכר ולרוקן בקבוקי שמן על הרצפה.

הרבצ"ר לשעבר אינו מסתפק בזה. הוא דורש עוד. האם עמיתיו-לשעבר, לובשי המדים, לא יצייתו? האם תלמידיו הרוחניים לא יתרגמו את דבריו למעשה? ומי שימחה, יגידו שהוא מצדיק טבח ילדים.

גם בלי הרצח, סובלים כפרים פלסטיניים, גם ערים ועיירות, מידי מתנחלים ומידי הרשויות הישראליות. התעללות יחידים והתעללות מבנית, שלטונית. נוקמים בפלסטינים על שזו ארצם. אלו משתלטים על מטעי זית ומעיינות ומגרשים מבתים, ואלו אוסרים לטעת ולבנות, מפקיעים אדמות בכוח צוויהם, הורסים ומגרשים מבתים. את מקורות המים ניכסו מזמן. והכל טבול במקווה של פסיקות בתי המשפט.

רשויות החוק והסדר שלנו אינן מגוננות על כפרים פלסטיניים מפני פורעים, שגובים מחיר על הריסת צריף לא-מורשה. איך נצפה מהן שיגנו עליהם מפני נוקמים על רצח משפחת פוגל? המתנחלים הם שלוחי המדינה. איך נצפה מהמדינה למנוע מהם להמשיך ולעשות את מה שלשמו הם נשלחו? לגזול, להתעלל ולחבל בעתיד כולנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו