בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דימיטרי שומסקי | גזענות פוסט מודרנית

5תגובות

אלכסנדר יעקובסון טוען כי מבקרי החקיקה הגזענית-כביכול, היוצאת באחרונה מבית המחוקקים הישראלי, לוקים בחוסר הגינות ובאי אמירת אמת ("מה באמת אומר החוק", "הארץ" 14.4). כך, לטענתו, אלה המוקיעים את "חוק ועדות הקבלה" ליישובים הקהילתיים בגליל ובנגב כחוק גזעני, ההופך את ישראל לבת דמותם של המשטרים הגזעניים המובהקים שידעה המאה העשרים ושאבד עליהם כלח, מתעלמים מאיסור האפליה האתנית שמצוין בו בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: "ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית".

אלא שמתברר שמליצי היושר של עקומת הגזענות הישראלית העולה, לא פחות ממקצת מבקריה העושים שימוש פזיז באנלוגיות היסטוריות מרחיקות לכת, נוטים שלא לראות את האמת כולה. שהרי, בנשימה אחת עם שלילת האפליה מטעמים גזעניים מפורשים, מתיר החוק לוועדת הקבלה "לסרב לקבל מועמד ליישוב הקהילתי בהתבסס על... חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה".

הואיל ובעולם הפוסט-מודרני של ימינו המושגים כגון "תרבות", "תרבותי" ו"חברתי-תרבותי" היו למעין מלות צופן חלופיות למגוון הקטגוריות של השתייכות קבוצתית, בהן "גזע" ו"דת", "לאום" ו"ארץ מוצא" (ולרוב אף לכל אלה גם יחד), הרי שלפנינו מהלך מתוחכם של המחוקק הישראלי לאשרר את האפליה האתנית-הלאומית בעגה משפטית התקינה פוליטית והמותאמת באלגנטיות לרוח הזמן.

אמנם, משום שרוב תושבי היישובים הקהילתיים בגליל ובנגב תרבותם היא, ככל הידוע, יהודית (קרי: יהודים), אפשר להניח שמי שצפויים שלא להתקבל ליישובים אלה "בהתבסס על... חוסר התאמה... למרקם החברתי-תרבותי" הם בראש ובראשונה אזרחים שאינם חפצים לאמץ את התרבות היהודית, למשל - אזרחי ישראל שתרבותם היא ערבית (קרי: ערבים). ואולם, הממתיק ה(רב-)תרבותי של לשון החוק, המדברת, ברוח התקופה, על זכותו של יישוב/קהילה לקיים צביון חברתי-תרבותי ייחודי, מאפשר לחסידי הדמוקרטיה והרב-תרבותיות שבתוכנו לבלוע את גלולת האפליה וההפרדה האתנית בין אזרחים ישראלים.

אין אפוא לראות ב"חוק ועדות הקבלה" ליישובים הקהילתיים ביטוי לשיבה אנכרוניסטית אל הלאומנות האתנוצנטרית הגזענית הגלויה והבוטה בנוסח אירופה הישנה של המאה הקודמת. אדרבה, כמו גזענות הימין האירופי החדש, כן גם הגזענות הישראלית הנוכחית החדשה היא גזענות מתורבתת משהו, שבבואה להדיר את המיעוטים, השונים, והזרים דוחה את השימוש ב"גזע" לטובת ה"תרבות". זוהי גזענות פוסט-מודרנית, המתחזה ללא בושה לשיח הרב-תרבותי של קבוצת מיעוט אתנית-דתית, משל לא היה מדובר כאן בלאום מדיני אלא בקהילה יהודית גלותית זעירה הנתונה בסכנת הכחדה תרבותית.

על החקיקה הגזענית החדשה, ההולכת ונחקקת לה בספר החוקים הישראלי בין השיטין ובמובלע משהו, מן הראוי, אכן, לומר את האמת ורק את האמת. אלא שאת האמת הזאת יש לומר בשלמותה. שכן אמירת אמת-למחצה עלולה במקרה זה לתרום תרומה מפוקפקת במיוחד להסתרת עוקצה הגזעני של חקיקה זאת מעיני הציבור הישראלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו