בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יחזקאל דרור | משטר מתאים לאתגר

לנוכח האתגרים בפניהם עומדת ישראל, חובה לדון לעומק באפשרות של המעבר למשטר מעין-נשיאותי

תגובות

ההמלצות של הפורום לתיקון שיטת הממשל שבמכון הישראלי לדמוקרטיה חשובות ונכונות בחלקן. אך ההמלצה השוללת מעבר למשטר מעין-נשיאותי מתעלמת מהקריטריון החשוב ביותר לשיפור המשטר, והוא אופי האתגרים שבפניהם עומדת מדינת ישראל. שכן משטר, לאחר שהוא עומד בעקרונות יסוד של הדמוקרטיה, נמדד בראש ובראשונה ביכולתו להתמודד עם ההזדמנויות והסיכונים הניצבים לפני חברה ומדינה.

לא קיימת צורת ממשל דמוקרטית אחת התואמת את כל הנסיבות, אלא דרוש להתאים את צורת הממשל למצב של כל מדינה ומדינה. לכן ניתוח השוואתי של משטרים הוא שטחי וגם מטעה בהעדר בחינה של החברות שבהן המשטר מעוגן והערכת יכולתו להתמודד עם אתגרים נתונים.

למשל, בראייה מופשטת של משפט חוקתי ומדע המדינה, החוקה של הרפובליקה הוויימארית היתה מלאכת מחשבת, אך היא סללה את הדרך למשטר הנאצי בגלל אי התאמתה לנסיבות בגרמניה אחרי התבוסה במלחמת העולם הראשונה. דוגמא אחרת, מאירת עיניים לישראל, היא החוקה המעין-נשיאותית שהונהגה על ידי דה גול בשנת 1958, שרק היא אפשרה לו בשנת 1962 לפתור את בעיית אלג'יריה.

לכן, מן הראוי היה שהפורום (וכל מסגרת אחרת הדנה בשיפור המשטר) יבסס את המלצותיו קודם כל על ניתוח האתגרים המרכזיים העומדים בפני ישראל. אך לא כך הוא פעל, וזו הסיבה שלמרות טיב החברים שבו, המסקנה שהסיק בדבר סוג המשטר הדרוש לישראל שגויה, וחלק ומהמלצותיו עשוי לגרום ליותר נזק מאשר תועלת.

אחד ממסמכי העבודה שהוכנו בחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה ("לא למשטר נשיאותי בישראל") מיטיב להמחיש את מקורות הכשל. נקבע בו כי "משטר נשיאותי הוא משטר של הכרעות ולא של פשרות, ולכן הוא פוגע במיעוטים ומחריף מחלוקות ושסעים".

בנוסף לסילוף העובדות, כמומחש מהפשרות שנשיא ארצות הברית חייב להגיע אליהן, יש בנאמר התעלמות גורפת ממצבים שבהם יש צורך בהכרעות ברורות לנוכח חילוקי דעות חריפים, וכן מתחומים שבהם חייבים להתגבר על עריצות המצב הקיים ועל עוצמתן של קבוצות אינטרס. זה באופן מובהק הדין בתהליך המדיני בישראל, שבו דשדוש הוא החלופה הגרועה ביותר, בנושאים חברתיים כמו הפערים הסוציו-אקונומיים ושילוב המיעוטים בחברה, או בנושאים כלכליים כמו מקרקעין ומחיר המים.

דוגמה מדהימה נוספת לתפישות החד-צדדיות שהשפיעו כנראה על הפורום היא הקביעה במסמך העבודה המוזכר כי "משטר נשיאותי ינתק את הרשויות זו מזו ויהפוך אותן ליריבות, במקום לחזק את שיתוף הפעולה הפורה ביניהן". אם זה לא היה מוצג כמסמך מקצועי, הייתי חושב שמדובר בפרודיה. שכן בישראל אין זה רציני לדבר על "שיתוף פעולה פורה" בין מרבית משרדי הממשלה. להיפך: המשטר הפרלמנטרי-קואליציוני הישראלי (יחד עם העדר סגל מינהל בכיר מגובש) מביא בהכרח לחלוקת המשרדים ל"נכסים" בין שרים ומפלגות, העושים בהם כבשלהם, ומונעים בכך גיבוש מדיניות כוללת, כמו המדיניות החברתית-כלכלית הדרושה לישראל בדחיפות. אף לא אחת מהמלצות הפורום, המותנות בהישארות עם המשטר הפרלמנטרי, אינה יכולה להתגבר על כשל שלטוני חמור זה.

הבחירה בין משטר מעין-נשיאותי לבין משטר פרלמנטרי היא עקרונית, ומהווה מפתח לכל שאר פרטי המשטר. לכן חמורה הדחייה הנמהרת של חלופת משטר מעין-נשיאותי בצורה זו או אחרת, במקום לכל הפחות לנתחה בצורה מקצועית ראויה, על יתרונותיה וחסרונותיה, להציג את העמדות השונות בנידון ולהגדיר אותה כדורשת דיון מעמיק נוסף.

המסקנה הבלתי נמנעת היא שהמלצות הפורום אינן מתמודדת ישירות עם הצורך הקריטי בריכוז עוצמה פוליטית דמוקרטית, שתאפשר הכרעות ברורות ומדיניות כלל-לאומית בנושאים המעצבים את עתיד המדינה. בכך החמיץ הפורום את העיקר החיוני ביותר בבנייה מחדש של משטר מדינת ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו