בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלן בייקר | הימור פזיז על האו"ם

תגובות

מהפאניקה בתקשורת ובקרב פוליטיקאים בכירים אפשר להבין, שהפלסטינים הצליחו במסע ההפחדה שלהם, שעיקרו לזנוח את תהליך המשא ומתן ולפנות לאו"ם בספטמבר על מנת לקבל הכרה במדינה פלסטינית. אך החלטה כזאת, אם תעבור, עלולה לפגוע פגיעה רצינית בתשתית של מכלול ההסכמים בין ישראל לשכנותיה - החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338.

מול הסיכוי הסביר להטלת וטו אמריקאי במועצת הביטחון, מתכוונים הפלסטינים להפעיל הליך המכונה "מתאחדים למען שלום" (Uniting for Peace). ההליך, שנקבע ב-1950 ביוזמת ארה"ב בעת הדיון על מלחמת קוריאה, נועד לעקוף מחלוקת בין החברות הקבועות במועצת הביטחון, המונעת מהמועצה למלא את תפקידה בשמירת השלום הבינלאומי.

במקרה כזה יכולה העצרת, בשבתה במושב חירום מיוחד, להמליץ על צעדים קולקטיביים או פעולות אחרות. מושבים כאלה כונסו בעת משברי סואץ (1956), הונגריה (1956), קונגו (1960), אפגניסטאן (1980) ונמיביה (1981), ולעתים קרובות בסוגיות ישראל-ערב. מושב החירום העשירי, המוקדש לישראל ולפלסטינים, נפתח ב-1997, ולדרישת הפלסטינים ומדינות ערב ממשיך להתקיים עד היום.

החלטת העצרת הכללית בהליך של "מתאחדים למען שלום" לא תהיה שונה מכל החלטה אחרת שלה. העצרת יכולה להזמין מדינות לפעול יחד או לחוד נגד ישראל, אך החלטתה אינה מחייבת. חשוב מכך, ההחלטה לא תוכל לשנות את מעמד שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, ולא תהפוך את ישראל למעין "פולשת" לשטח ריבוני של מדינה אחרת. לא תהיה מדינה אחרת, והשטחים יישארו באותו מעמד שבו הם מצויים היום, עד שמצב זה ישונה.

אם זה המצב, אז מה הנזק שיכול להיגרם?

ראשית, בעזיבת שולחן המשא ומתן ובפנייה לאו"ם יפרו הפלסטינים את התחייבותו של יאסר ערפאת, בשם העם הפלסטיני, בחילופי המכתבים עם ראש הממשלה יצחק רבין ב-1993, לפיה "כל הסוגיות הנשארות ביחס למעמד הקבע תיושבנה במשא ומתן".

שנית, עצם הפנייה לאו"ם, כדי לשנות את מעמד השטחים, תהיה הפרה של סעיף 31 להסכם הביניים (אוסלו ב') מ-1995, שבו התחייבו הפלסטינים "שלא ליזום או לנקוט כל צעד שישנה את מעמד הגדה המערבית ורצועת עזה עד לסיום המשא ומתן על מעמד הקבע". הפרה כה יסודית עלולה לסכל את ההסכם ולפתוח לפני ישראל את האפשרות לנקוט צעד חד-צדדי משלה ביחס למעמד השטחים. ביטול ההסכם גם יהרוס את הבסיס המשפטי ומקור הסמכות לעצם קיומה של הרשות הפלסטינית, על מוסדותיה וסמכויותיה.

שלישית, פתרון כפוי באו"ם יערער את החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338, שקראו להסכים על "גבולות בטוחים ומוכרים", על "פתרון צודק לבעיית הפליטים" ולהשיג שלום צודק ובר-קיימא רק במשא ומתן. הדילמה שתעמוד לפני הקהילה הבינלאומית תהיה איך לתמוך בהחלטה החותרת תחת החלטות מרכזיות וחשובות, שאותן מדינות עצמן יזמו בזמנו ואימצו.

רביעית, ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה, נורווגיה, ירדן ומצרים חתמו כעדים על הסכם הביניים. איך יוכלו לתמוך בהצעה פלסטינית, החותרת תחת ההסכם שערבו לו? מה יהיה ערכה של חתימת מדינות וארגונים כעדים על הסכמים בעתיד?

חמישית, הקהילה הבינלאומית - כולל החברים הטובים ביותר של ישראל - סירבה להכיר בזכותה של ישראל לקבוע את בירתה בירושלים עד להשגת הסדר. תמיכת אותן מדינות בהחלטה המכירה בירושלים כבירת פלסטין תיצור אפליה קשה ואמות מידה כפולות, בניגוד לכל דרישותיהן לפתרון מוסכם בירושלים.

שישית, החלטה השואפת לכפות "זכות שיבה" גורפת לפליטים פלסטינים תיצור מצב מעורפל וציפיות לא מציאותיות. ההחלטה תסתור את האמור בהחלטה 242 ביחס ל"יישוב צודק של בעיית הפליטים", הנוגע גם לפליטים היהודים ממדינות ערב, ותפר עקירון מרכזי של הסכמי אוסלו וחוזה השלום עם ירדן, לפיו נושא הפליטים ייושב במשא ומתן על מעמד הקבע.

לא ברור אם עד ספטמבר יתפכחו הגורמים הבינלאומיים ויבינו את המלכוד הטמון ביוזמה הפלסטינית. מעניין אם חברות האו"ם, הנגררות על ידי הפלסטינים לתרגיל מזיק ובלתי אחראי זה, ערות לנזק שהיוזמה הפלסטינית תגרום לפלסטינים עצמם, לתהליך המשא ומתן וליסודות הסדר הבינלאומי.

הכותב, שהיה היועץ המשפטי למשרד החוץ, מנהל כעת את המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו