בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | אל תיתנו לביבי שקט

תגובות

מסכן בנימין נתניהו. הוא היה עסוק כל כך בליל הסדר בסיפור יציאת מצרים; אתם יודעים: "מעבדות לחירות", ואף נאלץ לחסל את כל הדגים, המרק, הבשר והירקות שהוגשו לשולחנו, עד שלא הספיק לצאת ולהחליף מלה או שתיים עם בני הזוג שישבו מובסים כל אותן שעות על המדרכה המאובקת שליד מבצרו.

היחידים שכן יצאו אליהם היו כמה אנשי ביטחון עצבנים וחמורי סבר, שהיו מוטרדים מאוד מהסיכון הביטחוני העצום הטמון באותם שני אזרחים תמהונים, המסרבים לחזור לביתם כדי להטביע שם את יגונם, כך שלא יפריעו למנוחת המלך והמלכה.

התמונה הזאת, של אביבה ונועם שליט יושבים על המדרכה, רגליהם על הכביש, למרגלות בית ראש הממשלה הקר והמנוכר, היתה קורעת לב. היא מסמלת הכל; שם חוגגים וכאן אבלים. שם עוסקים בספינים ובמינוי מתווכים חסרי סמכויות, וכאן בגורל האכזר של הבן החייל, שצה"ל והממשלה הפקירו.

צר לי, אביבה ונועם שליט, אמנם נגעתם ללבנו, אך אין די בכך. אתם יותר מדי מאופקים. יותר מדי אצילים. יותר מדי תמימים. אתם מאמינים, שראש הממשלה "עושה הכל" כדי לשחרר את בנכם גלעד מהתופת, אבל האמת האכזרית היא שהוא עושה הכל כדי להשיג שקט. הוא רוצה שקט מכם, שקט משביתות, שקט קואליציוני ושקט ממשא ומתן מדיני.

זה השקט שיאפשר לו להמשיך לשלוט, ועסקת החילופין עם החמאס זה ההיפך משקט. זה בלבול מוח גדול. זה פתיחת דלת להאשמות ולסיכונים. ואת זה הוא ממש שונא.

כבר בתקופת אהוד אולמרט הגיעו הצדדים להסכם הגיוני, ולפיו תמורת שחרור שליט יקבל החמאס כמה מאות אסירים רגילים ועוד 450 אסירים "כבדים". אך ברגע האחרון נסוג אולמרט מביצוע העסקה עקב כמה סעיפים שוליים. גם הוא רצה שקט.

לאחר שהתפטר ונתניהו זכה בשלטון החל ראש הממשלה החדש לדבר על הנושא האהוב: הטרור וסכנותיו. לשיטתו, שחרור מחבלים פירושו יותר פיגועים. נכון אמנם ששלושה ראשי שב"כ לשעבר הכריזו ש"ישראל חזקה דיה, הן מהבחינה המודיעינית והן מהבחינה הצבאית, על מנת לטפל במרצחים שיחליטו לחזור לסורם", אך מה הם מבינים?

נתניהו אינו מוכן לחתום על עסקת החליפין גם משום שאין הוא מסוגל להחליט בשום נושא. הוא אלוף בדחיית החלטות. אבל צריך להבין, שאם עסקת החליפין לא תתבצע במהרה, ייעלם גם שליט בדרך שבה נעלם רון ארד, וגורלו ירדוף אותנו לעד. יהיו עצרות, יהיו הפגנות, יהיו מסעות, והיעלמותו תכרסם בחוסננו. גם עכשיו עצם העיסוק היום יומי בשליט מחליש את ישראל, הרבה יותר משחרור מאות מחבלים שאינם מהווים שום סיכון אסטרטגי.

הפקרת שליט היא גם פגיעה אנושה בחוסן החברתי ובעקרון הערבות הדדית. כי אם איננו מוכנים לקחת שום סיכון כדי להציל חייל, פירוש הדבר שאדם לאדם זאב ואין שום סולידריות.

לכן הזוג שליט צריך לשנות טקטיקה. הם מוכרחים לקחת מנתניהו את השקט. הם מוכרחים לעשות רעש, עד שנתניהו יעריך שהרעש הזה מסכן את כיסאו אפילו יותר משחרור המחבלים. אסור למשפחת שליט להמשיך להיות נחמדה, הגונה וסולידית. עליהם לעבור למלחמה אישית מול ראש הממשלה.

אסור להם להמשיך להיפגש אתו, כי כל פגישה (המצולמת תמיד) נהפכת לתעשייה משומנת של יחסי ציבור. גם אסור להם לקבל באוהל המחאה שרים צבועים, היודעים להביע סימפטיה בפנים עטופי יגון, ותו לא.

אביבה ונועם צריכים לומר את אשר על לבם, בלי להיות "פוליטיקלי קורקט". הם מוכרחים להיות הרבה יותר מיליטנטים. לארגן הפגנות המוניות, להשבית את המדינה. לא לתת לנתניהו רגע אחד של שקט. כי רק כאשר השקט ייעלם, הוא ייאלץ לבצע את עסקת החליפין הנמצאת על המדף כבר כמה שנים.

רק אז יוכל נתניהו להסביר לבניו את המשמעות האמיתית של סיפור ההגדה: יציאה מעבדות לחירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו