בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרים שמרת | לא ישרדו דקה בפינלנד

תגובות

"שמנהיגינו יעקרו לפינלנד", מציע יואל מרקוס בעקבות הצהרתו של שר הביטחון, אהוד ברק, כי "מי שרוצה שקט מוחלט שיילך לפינלנד" ("הארץ", 15.4). רעיון מצוין, אולם סביר להניח כי רובם לא ישרדו בפינלנד. שם פוליטיקאי שנתפס בשקר - ולו פעם אחת - הגיע לסוף דרכו הפוליטית.

השנה היא 2003 ובבחירות לפרלמנט נבחרה לראשונה אשה לתפקיד ראש הממשלה. כמה שבועות לאחר כניסתה לתפקיד נאלצת ראש הממשלה הטרייה, אנלי יאטנמקי, להגיש את התפטרותה לנשיאת פינלנד. הסיבה: במהלך מערכת הבחירות, בהיותה ראש האופוזיציה, תקפה את מדיניות ראש הממשלה דאז פאבו ליפונן, כשהיא מבססת את ביקורתה על ציטוט מדבריו בפגישה בבית הלבן עם נשיא ארצות הברית. מובן שההתנצחות הפוליטית לגיטימית, אך כיצד הגיעו פרטי שיחת עבודה בוושיגטון, ועוד בדרג הגבוה ביותר, לידיה?

שאלה זו טרדה את הממשל והשיח הציבורי בפינלנד, שכן ראש האופוזיציה הצהירה, כי לא ידוע לה מקור המידע שהגיע לידיה. שבועות מספר לאחר שהחלה בכהונתה בראשות הממשלה התברר, כי ידעה גם ידעה את זהות המדליף. בפגישה עם טריה האלונן, נשיאת פינלנד אז וגם עתה, טרחה היא להתייחס להתפטרות, והדגישה בפני כי "בפינלנד לא ניתן לשקר אלא פעם אחת בלבד".

דווקא בתחילת דרכנו היה מן המשותף לפינלנד ולישראל. פינלנד הקטנה (כארבעה מיליון תושבים) מאוימת על ידי הדוב הסובייטי, ישראל מאוימת על ידי העולם הערבי, ושתיהן מנועות מלהצטרף לברית הגנה. פינלנד נאלצת לקלוט כ-400 אלף מאזרחיה שגורשו ונושלו מבתיהם ומרכושם, והמגיעים בחוסר כל מקרליה המזרחית - שברית המועצות מספחת. ישראל, עם הקמתה, קולטת את ניצולי השואה מאירופה ופליטי מדינות ערב, המגיעים אף הם בחוסר כל, ודואגת ככל יכולתה למחסורם.

אך בעוד שישראל זוכה לסיוע כלשהו מארצות הברית ומן העם היהודי בתפוצות, נאלצת פינלנד לוותר על סיוע החוץ האמריקאי המוצע לה - תוכנית מרשל - מחשש משכנתה ממזרח. אם לא די בכך, בתום מלחמת העולם השנייה ההרס בפינלנד גדול, ואת שנותר שורף הצבא הגרמני בנסיגתו צפונה לשוודיה הניטרלית.

עד תום המלחמה הקרה וקריסתה של ברית המועצות בשנות ה-90 של המאה הקודמת, קשורה כלכלתה של פינלנד בעבותות בזו של שכנתה הסובייטית. אך גם לאחר מכן נותר קו התפר בין מזרח למערב על גבולה, שאורכו 1,300 ק"מ, ושמצדו המזרחי שורר המחסור.

פינלנד אינה מתפרקת מנשקה, נהפוך הוא, וצבאה גם מצטייד במערכות נשק ותקשורת ישראליות ("באמצעים המוגבלים שלרשותנו אנו רוכשים את המוצר הטוב ביותר שישרת כשלושה עשורים, אף כי לא במחיר הזול ביותר" - הגרסה הפינית). פינלנד גם שומרת על הגבול שלה ממוקש, כדי לבלום הסתננות מהגרים. עם זאת, משקיעה ממשלת פינלנד משאבים ניכרים בפיתוח אזורי הספר הרוסיים שעל גבולה, במטרה להיטיב את תנאי המחייה של תושביהם, ובכך לגרום למצב שבו השכנים שוכנים שבעים בגבולם הם.

ואם בענייני אתיקה עסקינן - במטוס הממריא מהלסינקי יושב לצדי מנהל אחת מחברות ההיי-טק הפיניות (יצוין, כי כמצוות משרד החוץ אני טסה בכרטיס הזול ביותר, ולא במחלקת עסקים). בהתייחסות לפער שהסתמן אז בישראל בין משכורות הבכירים לעובדים מן השורה, אני מתעניינת בנוהג בפינלנד בנושא זה. בן שיחי עונה, כי בחברה שאותה הוא מנהל שכרו אינו עולה על פי עשרה מהשכר של עובד מהשורה. אכן, כאן זה לא פינלנד.

הכותבת כיהנה כשגרירת ישראל בהלסינקי בשנים 2000-2003



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו