בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמיד לשירותך, מלכי

"משחקי הכס", יס אקשן, 22:45

תגובות

מיתולוגיות על ארצות דמיוניות מביאות לי את הסעיף. בכלל, פנטזיה היא תחום שגורם לי מבוכה רבה, בעיקר כשהיא מקושרת למבוכים, דרקונים, שרים וטבעותיהם וחבורות של גברים צעירים, פליטים של החברה הנצמדים למציאות מדומיינת ושומרים בקנאות על כלליה הנוקשים כמו גם על בתוליהם עמוק בשנות השלושים לחייהם. עם הגישה הזו ניגשתי ל"משחקי הכס", סדרה מגה-מדוברת של HBO שעלתה אמש ב"יס" ועוסקת בממלכה דמיונית מימי הביניים. כבר בסצנה הראשונה, המרהיבה ביופייה המושלג, הבנתי שיש לי עסק עם משהו אחר. העלילה התגלגלה בסבלנות בוגרת והרקע העצום ברוחב יריעתו של ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והמשפחתולוגיה של הממלכה נפרס באופן אלגנטי ולא מתאמץ. בתום 60 הדקות של הפרק כבר הייתי מוכן למבחן באזרחות ותולדות ימי ממלכות וסטרוס. ראיתי עצמי כנתין מושבע של המלך. אין קסמים ב"משחקי הכס" וגם אין נסים. הסדרה בונה בדיוק כפייתי עולם מנומק ולא שרירותי שהוקוס פוקוס אינו קיים בלקסיקון שלו. הדינמיקה של הסדרה דומה הרבה יותר לדרמות פוליטיות היסטוריות מאשר לסאגות פנטזיה נוסח "הסיפור שאינו נגמר".

בדקות הראשונות של הפרק הראשון מסמנת לנו הסדרה שהיא לא פראיירית. הלורד סטארק, גיבור טוב בסך הכל, עורף את ראשו של חייל שערק מצבאו. באבחת חרב אחת אנחנו למדים שלסדרה יש יושרה. הלורד הוא איש של מסורת שמאמין בקדושת השבועה לצבאו, הוא לא יחוס על ראשו של חייל רק כדי להתחבב על הצופים. מצד שני הוא כן חונן חמישה גורי זאבים שהיו אמורים להישחט. הם, בניגוד לעריק, חפים מפשע. האקט הזה מבהיר שהסדרה מכילה חמלה כזית, מספיק בשביל להימנע מוולגריות דביקה. זוהי סדרה נועזת מבלי להיות פרובוקטיבית ויותר מכל היא לא מתחסדת, כך למשל כשהיא רומזת שהמלכה מנהלת רומן עם אחיה התאום, בהנחה שסצנה מפורשת של ביאה אחורית היא רמז עבה מספיק.

יותר מכל דבר אחר, "משחקי הכס" חותמת באופן סופי ומוחלט את ניצחון הטלוויזיה על הקולנוע. בעבר היינו רואים הפקות מרשימות שכאלו רק על המסך הגדול. במרקע הביתי הסתפקנו בשיגועים של "שלושה בדירה אחת". הזמנים האלה השתנו כבר לפני שנים אבל "משחקי הכס" היא ציון דרך משמעותי. המסך הקטן לא עושה חסד עם הוויזואליה הרועמת של הסדרה, אבל זה המחיר שצריך לשלם עבור היכולת של הטלוויזיה לפרוס עלילה כה מורכבת על מספר פרקים. מבחינה עלילתית, דרמטית וודאי שהפקתית, מדובר בחוויה שלא נופלת מכל סרט שראיתי בשנתיים האחרונות בקולנוע. האפקטים הוויזואליים נראים פה הרבה יותר אמינים ומכובדים מכל סרטי המד"ב והפנטזיה שמתרוצצים בעיר עבור 33 ש"ח לכרטיס. מה גם שלא נשארים פירורי פופקורן בין השיניים.



משחקי הכס. סדרה נועזת ולא מתחסדת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו