בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלון גלעדי | לקראת חוקה חברתית-חופשית

תגובות

בימים אלה אנו עדים להצעות חוזרות ונשנות לכינון חוקה בישראל, אשר מטרתן המרכזית היא היציבות או ה"משילות" בישראל. לטענת חלק מהוגי הצעות אלה, בעיית הבעיות בישראל היא הפערים החברתיים ההולכים ומתרחבים. פתרונם לבעיה זו הוא הפיכת ישראל לדמוקרטיה עם שני גושים מרכזיים, בין היתר על ידי הגדלת אחוז החסימה. לדבריהם, רק באמצעות ממשלה יציבה ניתן לטפל בפערים החברתיים. אך טענה זו הופכת למעשה את הסדר בין הסיבה לתוצאה.

על פניו אין כל קשר הגיוני בין הבעיה לפתרון המוצע. סביר להניח כי כל ראש ממשלה שהיה מציע הצעות חברתיות, היה מצליח להעביר את הצעותיו למרות מחאות פקידי האוצר. זה לא עניין של בעיית כוח ברשות המבצעת, אלא עניין של רצון - של הגדרת מהות השליחות הציבורית כקיום רצון כלל הציבור.

בעיותיה הפנימיות של החברה הישראלית לא ייפתרו באמצעות מאבק נגד הדמוקרטיה הפלורליסטית או חסימת פיות הציבור לנוכח אי-פתרון בעיותיו. נהפוך הוא, הצעות שכאלה מבקשות למעשה לשמר את הבעיות, לחסום את אפשרות המחאה הייצוגית נגדן ומכאן את האפשרות לשינוי.

יציבות חברתית תושג דווקא באמצעות השבת שליטת הציבור על גורלו, השבת אמון העם בנבחריו, העמקת הפלורליזם והתחרות הפוליטית, ויצירת תהליך חוקתי-מבני שיפעל למימוש ערכי היסוד של החברה הדמוקרטית החופשית, קרי, החירות והשוויון המהותי.

כאן המקום להציע חלופה להצעות שנשמעו באחרונה: חוקה שתיתן מענה ממשי לשני ערכי היסוד בהתאמה לעקרונות מגילת העצמאות. כי אין חירות ללא שוויון מהותי, ואין שוויון מהותי ללא חירות.

החברה יכולה וחייבת להציב את שני ערכי היסוד במעמד שווה בקדמת הבמה החוקתית, ולהורות על יישומם במסגרת מוסדותיה. עלינו להימנע מהמלכודת התמידית של הכרעה מראש בין שני העקרונות. יש ליצור תהליך חוקתי שיחייב איזון וריסון לצורכי החירות והשוויון המהותי כאחד, בתוך הרשויות ובינן לבין החברה האזרחית.

תהליך שכזה בישראל צריך לכלול הגדרה מתקנת של תפקידי הרשויות ויחסן לחברה האזרחית. ראשית, חיזוק הרשות המחוקקת, לרבות העמקת הפרדתה מהרשות המבצעת והגדלת סמכויותיה ויכולתה, במיוחד בענייני התקציב וחלוקתו. שנית, יש צורך במגע שוטף-פורמלי של חברי הכנסת עם הציבור, לצד רפורמה במבנה המפלגות. ככל שעצמאותו וכוחו של הפרלמנט כמייצג ממשי של הציבור כולו יגברו, כך יפעלו שליחי הציבור לטובת כלל האוכלוסייה.

יש צורך בשינוי מבנה הרשות המבצעת לכיוון של איזון בין צורכי השוויון המהותי לצורכי התועלתנות. יש לחייב את משרד האוצר לעסוק גם בהיבטי שוויון מהותי, למשל - על ידי הקמת מחלקות חברתיות במשרד, לצד המחלקות התועלתניות. כמו כן, יש להקים משרדים שיעסקו בענייני השוויון המהותי, לרבות שוויון הזדמנויות וצמצום פערים חברתיים. לא עוד משרד רווחה-סעד שולי, אלא משרד לרווחת הציבור. לא עוד משרד תעסוקה בשולי המשרד למסחר ותעשייה, אלא משרד עבודה נפרד. לא עוד סגן שר במשרד הבריאות, וכן הלאה.

גם יחס הרשויות לחברה האזרחית צריך להשתנות. בין היתר יש לבטל את העדפת האזרחים בעלי הממון על פני אזרחים אחרים, לפני, בעת ולאחר כהונת הנבחרים ופקידי הציבור. כשם שלשופטים אסור לנהוג משוא פנים כלפי מי מהצדדים הבאים בשערם, כך יותוו כללים מחמירים למשרתי ציבור למניעת משוא פנים וניגוד עניינים בהתנהלותם מול הציבור.

כללים אלה יכללו, בין היתר, איסור מתוחם בזמן על העסקת פקידי ציבור ונבחרים לאחר כהונתם במגזר הפרטי, כללים למפגשים עם הציבור, לרבות בעלי ההון, והחמרה באיסור העסקה של משרתי ציבור לשעבר על ידי מי שהיה במגע ישיר או עקיף אתם בעת שירותם.

כמו כן יונחה הפרלמנט לקבוע אילו שירותים ונכסים חיוניים אינם בני הפרטה או בני הפרטה חלקית ואילו כן - שירותים ונכסים בתחומי הביטחון, החינוך, הרווחה, התעסוקה, הבריאות, המשאבים וכדומה. במסגרת החוקה ייקבע כי ככל שהנכס או השירות חיוניים יותר לקיום בסיס החירות והשוויון המהותי, כך תוגבל האפשרות להפריטם.

הכרזה על חוקה המקיימת במעמד שווה את שני ערכי היסוד של החברה החופשית והדמוקרטית תהא יום חג לחברה הישראלית. יום שבו תחל השיבה הערכית הביתה אל קיום החירות, הסולידריות החברתית והאמון בין הציבור לבין נבחריו. ברגע שיושב האמון, תתקיים גם היציבות החברתית.

עו"ד גלעדי הוא ד"ר למדע המדינה ומחבר הספר "הרשות הרביעית"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו