בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אורי וייס | מעמידים פני כבש

תגובות

השאלה מתי ראוי להילחם, אם בכלל, שנויה במחלוקת. אבל ברור, כי אם יש באפשרותך להשיג את מטרתך בלי להילחם, מוטב כך. אמנות ההרתעה היא דווקא אמנות האי-שימוש בכוח: לגרום לצד השני לסגת לפני שתיאלץ לממש את איומך. גם הצד השני ייצא נשכר מכך: במקום שיותקף בלי אולטימטום, הוא יוזהר תחילה. תהיה לו הזדמנות לוותר ולמנוע מלחמה.

לכן, בין אם אנו סבורים שכדאי להיות יונה ובין אם אנו מעדיפים להיות נץ, הדבר הגרוע ביותר בעבור שני הצדדים הוא שאחד מהם יהיה לנץ המתחזה ליונה, ל"זאב בעור של כבש". אם הצד השני עומד לתקוף אותי במקרה שלא אוותר, שנינו נרוויח אם אדע על כך. תהיה לי הזדמנות לוותר ולמנוע את המלחמה. תהיה לנו הזדמנות להגיע לתוצאת המלחמה עוד לפני המלחמה - בלי האבידות.

אנו יכולים ללמוד זאת גם מהתנהגותו של הארי טרומן במלחמה הקרה. לפני מלחמת קוריאה ארצות הברית הכריזה, שקוריאה נמצאת מחוץ לגבולות ההגנה. כלומר, היא לא תילחם עליה. לכן הקומוניסטים פלשו לדרום קוריאה. אבל ארה"ב דווקא כן הגיבה במלחמה, ומיליונים נהרגו. איני טוען שארה"ב לא היתה צריכה לתקוף, אלא שחבל שנהגה כזאב בעור כבש - גרמה לקומוניסטים להאמין שתבליג, ואז תקפה.

דוגמה אחרת היא ההתלבטות של סטלין אם לפלוש לטורקיה. מרגליו בפנטגון גילו שטרומן החליט להגיב לפלישה במלחמה, ובזכותם סטלין לא תקף. טרומן גם הטיל פצצת אטום על יפאן בלי לאיים שלארה"ב יש אטום ושהיא נכונה להשתמש בו אם היפאנים לא ייכנעו. בכך החמיץ הזדמנות למנוע את ההרג הרב. במאה ה-19 ארה"ב סחטה מיפאן חוזה סחר בלתי הוגן. ארה"ב איימה על יפאן, ויפאן נכנעה. המלחמה נחסכה.

הטענה שהאפשרות הגרועה ביותר היא להיות "נץ בעור יונה" היא תיקון הטענה ש"אם תהיה יונה, תשדר חולשה, מה שיוביל למלחמה". כשאתה מוותר, אתה מקבל פחות אך מקטין את הסיכון לפיצוץ. הבעיה נוצרת כאשר אתה משלה את הצד השני להאמין שתוותר, כלומר כשאתה מציג מצג שווא של חולשה.

ישראל צריכה להיות הרבה יותר יונית, שכן השלום והדמוקרטיה חשובים לאין שיעור מהמשך הכיבוש; אבל אם ישראל בוחרת להיות נצית - מוטב שתימנע ממצגי שווא של יוניות. אחת הסיבות המרכזיות לכך שאהוד אולמרט יצא לשתי מלחמות היתה היותו זאב בעור כבש. הוא השלה את החיזבאללה והחמאס שלא יגיב במלחמה לפעולות, שבפועל כן הגיב עליהן במלחמה. לאחר המלחמה טען חסן נסראללה, שאילו צפה את התגובה לא היה חוטף את החיילים. חמור לא פחות, בניגוד לכתוב: "כי תקרב אל עיר להילחם עליה, וקראת אליה לשלום", אולמרט יצא להילחם בלי להציב אולטימטום ממשי. ב"עופרת יצוקה" הוא אף השלה את החמאס בכבשיותו: הכריז שהממשלה תדון בתגובה הישראלית ביום ראשון, ובפועל תקף בשבת. כך מנע מהחמאס את האפשרות לסגת ברגע האחרון, כמנהג ההולכים על הסף.

הכותב הוא דוקטורנט ומרצה לניתוח משחקי של המשפט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו