בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | מה נשתנה הפסח הזה

תגובות

בשמונה וחצי כולם כבר היו פקעת עצבים. איך זה שדודה חנה ודוד זיגמונד לא מגיעים? מה כבר הבעיה להגיע מצפון תל אביב לשיכון דן? אבל אז הם צלצל הטלפון, וחנה הודיעה שהם לא באים. מה קרה? "אנחנו לא מצליחים להשיג מונית, אף תחנה לא עונה". כך שלא היה ברירה, ואיציק התגייס, לקח את האוטו, ונסע להביא את הדוד והדודה, כדי שניתן יהיה להתחיל סוף סוף בקריאת ההגדה.

פעם, רק לפני שנים ספורות, זה לא יכול היה לקרות. אז היו תמיד מספיק נהגי מוניות שרצו לעבוד בליל הסדר, כדי ליהנות מהתוספת של תעריף 2. אבל עכשיו הנהגים לא מוכנים להקריב את חיי המשפחה על מזבח העבודה.

אבל לא רק נהגי המוניות השתנו. עד לפני שנים ספורות רק עובדי המטה בבנקים ועובדי חברות הביטוח נהנו משבוע חופש בפסח. השאר עבדו, לפעמים חצי יום. אבל עכשיו אין כמעט מי שעובד בפסח. אתה הולך בדרום תל אביב, באזור שכולו בתי מלאכה, מסעדות פועלים, נגריות, מוסכים ועסקים קטנים - והכל סגור. כי גם העצמאים, ולא רק השכירים בחברות הגדולות, החליטו לקחת חופש בפסח. כולם מעדיפים השנה פנאי על עבודה.

שיחה עם ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר הסתדרות הרופאים, שמנהל בימים אלה מאבק להעלאת שכר הרופאים, מלמדת שגם אצל הרופאים חל מהפך. בוגרי לימודי הרפואה לא מוכנים להתמחות במקצועות קשים ותובעניים כמו כירורגיה. הם מעדיפים מקצועות קלים יותר ופחות תובעניים מבחינת שעות עבודה ותורנויות, כמו עיניים או פלסטיקה. כי גם הרופאים רוצים יותר פנאי ופחות עבודה.

אפשר לראות את השינוי גם בקרב אבות צעירים. פעם, לפני עשר ו-20 שנה, אף גבר לא היה חולם לקחת חופשת לידה כדי להיות עם הרך הנולד. היום זה קורה. גברים גם לא מהססים לצאת מוקדם מהעבודה כדי לקחת את הילדים מהגן ולהישאר איתם בבית. הם ממש לא רוצים לחזור אחרי הדגם הלא מוצלח של אבא שלהם, שהיום מצטער שלא ראה כלל איך ילדיו גדלים. כי העבודה היתה במקום הראשון והבלעדי.

האבות והאמהות של היום מעורבים הרבה יותר בחיי ילדיהם מאשר פעם. הם מעורבים בנעשה בגן ובבית הספר. הם מבלים עם הילדים הרבה יותר. הם נוסעים אתם לטיולים בארץ ולחופשות בחו"ל. הם יוצאים אתם בימי שישי לטיולים ולמסעדות. פעם הם רק עבדו, גם בימי שישי.

פרופ' דליה מור, ראש החוג למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, אומרת ש"צעירי דור ה-Y, אלה שעד גיל 30, שונים לגמרי מהוריהם. העבודה אינה מרכז חייהם, והם מוצאים זמן לבילויים ולמשפחה. וזה לא משום שהם לא רוצים כסף, אלא שהם לא מוכנים להשתעבד עבורו. בניגוד לדור הקודם, הם פשוט לא מכורים לעבודה".

הסטטיסטיקה מלמדת שב-20 השנים האחרונות אנחנו עובדים פחות שעות, אך מרוויחים יותר. השכר הממוצע עומד כיום על 8,777 שקלים לחודש, והוא גבוה ב-25% במונחים ריאליים מהשכר הממוצע לפני 20 שנה. במקביל, שבוע העבודה התקצר בשעה וחצי, מ-40.4 שעות בממוצע ל-38.8 שעות כיום.

כמו כן, מתברר שניהלנו מסע קניות ארוך באותן 20 שנה. ל-80% מהמשפחות יש כיום מזגן בבית, לעומת 30% לפני 20 שנה. ל-60% יש מכונית, לעומת 30% לפני 20 שנה, ול-92% יש טלפון סלולרי. לפני 20 שנה הסתפקנו בדירה בת 3.2 חדרים בממוצע, אך עכשיו הדירה הממוצעת היא בת 4.1 חדרים.

מה שאיפשר את כל הדברים הטובים הללו היא הצמיחה במשק, שנובעת מהשקעות, מהתייעלות, מחדשנות ומהעלייה בפריון. הצמיחה היא זו שמאפשרת לנו לעבוד פחות שעות, לבלות יותר, וגם להעלות את רמת החיים.

ומה עם דודה חנה ודוד זיגמונד? בסוף הסדר הם הודיעו שהחליטו להצטרף למגמה הכללית ולקנות מכונית. מה יש, גם להם מותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו