בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלוף בן | נתניהו במלכוד האינתיפאדה

תגובות

האינתיפאדה השלישית בלתי נמנעת. היא תפרוץ אם האו"ם יכיר במדינה פלסטינית בגבולות 1967, כי ההחלטה לא תתגשם מעצמה, והפלסטינים ייצאו למלחמה כדי לתבוע את זכויותיהם הריבוניות ולגרש את צה"ל והמתנחלים הישראלים משטחם. היא תפרוץ גם אם האו"ם יירתע מהכרזת עצמאות לפלסטין, או יסייג את החלטתו בניסיון לרצות את ישראל. במקרה הזה, הפלסטינים יתקוממו בגלל תסכולם מאובדן התמיכה הבינלאומית.

עיתוי האינתיפאדה השלישית והעילה המיידית לפריצתה עדיין לא ידועים, אבל לא בטוח שהפלסטינים יתעכבו עד לעצרת האו"ם בספטמבר. פעולות אנושיות מודרכות על ידי הציפיות למה שיקרה, ולא על ידי מה שקורה בפועל. אם מחכים למשבר בספטמבר, הוא עשוי לפרוץ עוד קודם. הרגיעה הביטחונית של השנתיים הקודמות התערערה, והשטחים כבר רוחשים: רקטות מעזה לאשדוד, פיגועים ותקרית ירי בגדה. מכאן קצרה הדרך להתלקחות.

ראש הממשלה נתון במלכוד. שום דבר שיעשה לא ימנע את האינתיפאדה המתקרבת. הוא לא ייכנע עכשיו לתביעות הפלסטינים, יקפיא את ההתנחלויות ויסכים לסגת לקו הירוק, בניסיון נואש לעצירת הרכבת בדרכה אל הקיר. לא רק שהצעות כאלה יביאו לקצו הפוליטי, הן גם עומדות בסתירה להיגיון האסטרטגי שמדריך את נתניהו. בראייתו, המהפכות במדינות ערב מביאות לחיסול משטרי החסות של המערב והחלפתם בגרורות איראניות, ומסירת הגדה המערבית ומזרח ירושלים לפלסטינים תהפוך אותן ל"בסיס טרור איראני" ואת החיים בישראל לבלתי נסבלים.

בצר לו, נתניהו מתמקד בסיכול היוזמות להסדר כפוי. ככל קודמיו מאז 1967, גם ראש הממשלה הנוכחי חרד מהיום שבו יפקוד עליו נשיא ארה"ב לצאת מהשטחים - כפי שהנשיאים טרומן ואייזנהאואר עשו לבן-גוריון בסיום מלחמת העצמאות ומבצע קדש, כשהכריחו אותו לסגת מסיני. מדיניות החוץ הישראלית חותרת כבר 44 שנים למנוע את חזרת התרחיש הזה בפעם השלישית, על ידי שילוב של עקשנות וויתור על שטחים שנחשבו לפחות חיוניים (סיני, עזה, ערי הגדה, דרום לבנון), במטרה לשמור את הפרסים הגדולים (מזרח ירושלים, הגדה, רמת הגולן).

נתניהו פוקד עכשיו את בירות המערב, ומתחנן לפני המנהיגים שלא יבעטו בישראל כדי לקנות את אהדת המהפכנים הערבים. הוא מזהיר את בני שיחו, שאם יגרשו את ישראל מהגדה ומירושלים הם רק יקרינו חולשה ויסייעו לעלייתה של איראן. הוא מציע להם כופר בדמות הבטחות מעורפלות לנסיגה עתידית. אין בינתיים קונים לסחורה שלו, וגם אם ישיג כמה אצבעות מערביות שיתנגדו להכרזת העצמאות הפלסטינית באו"ם, ההחלטה תעבור ברוב גדול והאינתיפאדה תפרוץ למחרת.

נתניהו צודק בהערכתו שאמריקה וישראל נמצאות בנסיגה אסטרטגית, בעקבות סילוקו של בעל בריתן חוסני מובארק מהשלטון במצרים. ברור שמנוסה מהשטחים תחת איומים בהסדר כפוי, או באינתיפאדה שלישית, תתפרש כחולשה. אבל ככל גיבור טראגי, גם נתניהו מילכד את עצמו. אילו המשיך בתהליך אנפוליס אחרי עלייתו לשלטון, במקום להשליכו לפח "הבחינה מחדש", מצבו היה טוב יותר עכשיו. באותו זמן, מובארק ישב לבטח בשלטון, אמריקה הציעה דף חדש לערבים, וישראל יכלה לרכוב על הגל ולומר "כן". אילו נתניהו קיבל אז את מפת ההסדר של אהוד אולמרט כבסיס למו"מ, העולם היה מריע לו, ונתניהו היה יכול לבקש שיפורים שחשובים לו - כמו הכרה במדינה יהודית או צה"ל בבקעת הירדן.

אבל נתניהו סירב לדון בסוגיות הליבה, מעבר להצהרות מעורפלות ("בר-אילן 1") ונפל למלכודת הדיפלומטית שטמנו לו מחמוד עבאס וברק אובמה. עכשיו מאוחר. העולם רואה בנתניהו סרבן ועקשן ומייחל לנפילתו. את האינתיפאדה השלישית לא יוכל למנוע, וכשתי קודמותיה, גם היא תעלה לישראל בקורבנות מיותרים - ותוביל לנסיגה שנתניהו ביקש לסכל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו