בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביבי צודק. וחכם?

תגובות

כאשר בנימין נתניהו מתבונן סביבו הוא רואה עולם משוגע. ארצות הברית ממוטטת את מצרים-של-מובארק, אך עומדת מנגד כאשר סוריה-של-אסד רוצחת את אזרחיה. נאט"ו תוקף את מועמר קדאפי (שוויתר על הפצצה), אך אינו נוקף אצבע נגד מחמוד אחמדינג'אד (שבונה פצצה). ארצות הברית מחבלת באינטרסים שלה בשיטתיות ויורה בגבם של שומרי ראשה. אירופה נוהגת באופן מבולבל וילדותי.

אין תבונה מדינית ואין עקביות מוסרית בדרך הפעולה המערבית. עדיין אין תוכנית מרשל שתשקם את כלכלת מצרים ותציל אותה מידי האחים המוסלמים. עדיין אין ברית אסטרטגית חדשה שתבלום את השיעה. אין מצרים, אין עיראק ואין טורקיה במאבק נגד איראן. סעודיה ונסיכויות המפרץ לא שוכחות ולא סולחות. ואולם הדבר האחד שהקהילה הבינלאומית נחושה לעשות בסתיו הקרוב הוא להקים מדינה פלסטינית. בנסיבות המטורפות ביותר ובעיתוי המטורף ביותר העולם נחוש לקבל החלטה מטורפת בעניין פלסטין.

באמת עולם משוגע. הרי היום ברור לכל שהניתוח ההיסטורי של נתניהו היה נכון: הבעיה האמיתית של המזרח התיכון אינה הכיבוש הישראלי אלא הדיכוי הערבי. מה שהשחית את האזור במשך חצי מאה לא היה השליטה הישראלית בגדה המערבית אלא השליטה הרודנית בקהיר, בדמשק, בבגדאד ובריאד. גם חלק מהמסקנות המדיניות של נתניהו היו נכונות: אין ודאות בשכונה הקשה הזאת. יש מקום לזהירות ולשמרנות. ישראל זקוקה לשולי ביטחון רחבים וישראל חייבת להימנע מהימורים מופקרים.

אבל למרות שהאירועים הוכיחו במידה רבה את צדקתו, איש אינו מקשיב לנתניהו. ברק אובמה והילרי קלינטון מתעבים אותו. אנגלה מרקל וניקולא סרקוזי איבדו את האמון שנתנו בו. הקהילה הבינלאומית מקשיחה את לבה ביחס לנתניהו ומתמסרת בלא תנאי למחמוד עבאס. האו"ם פוסע בעיניים פקוחות אל עבר החלטה נמהרת אשר עלולה להצית מחדש את הסכסוך ולהבעיר את הארץ.

טאף לאק, נתניהו. גם עולם משוגע הוא עולם. רק משוגע יתעלם מעולם משוגע. המדינאי איננו היסטוריון. המדינאי חייב לתמרן בתוך המציאות שבתוכה הוא חי. אסור לו להתעלם מרוח הזמן או לצאת נגד רוח הזמן. עליו לנצל את רוח הזמן כדי לנסות להפליג אל היעד הרצוי לו. אם לא יעשה כן, רוח הזמן תהפוך את ספינתו ותוריד אותה למצולות.

בתוך פחות מחודש יתייצב נתניהו אל מול רוח הזמן. העולם כולו יעקוב אחרי הדברים שיישא לפני שני הבתים של הקונגרס האמריקאי. בעבור נתניהו, 24 במאי 2011 יהיה יום של להיות או לחדול. אם לא יאמר אמירה חדה ונחרצת בעניין הפלסטיני, איש לא יקשיב לדבריו האחרים. אם לא יחזיר לעצמו את האשראי המדיני שאיבד, לא יוכל לעשות מעשה מנהיגותי בשום תחום. הוא גם לא ישרוד. הזמן נגמר, אין עוד מקום לעמימות. דווקא כדי להסיט את הקהילה הבינלאומית מהמסלול המטורף שעלתה עליו, על נתניהו להציע לה מסלול חלופי ושפוי. עליו להתוות דרך מציאותית ואחראית לסיום הכיבוש.

הסוף הוא סוף ידוע: מדינה פלסטינית בגבולות 1967 מתוקנים. כך שהמשימה ההיסטורית האחת של נתניהו היא להבטיח שהמדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, תכיר במדינה היהודית ותאפשר פתרון סביר לבעיית הביטחון ולבעיית ההתנחלות ולבעיית ירושלים. התפקיד ההיסטורי השני של נתניהו הוא להבטיח שהמדינה הפלסטינית תקום באופן מדורג, זהיר ובטוח.

ואולם כדי לעמוד בשתי המשימות הללו על נתניהו להיות נדיב, אמיץ וברור. לא קל, נכון. סותר כמה וכמה עקרונות של בית אבא. אבל כשהרצל ראה סתירה בין המדינה לארץ הוא בחר במדינה - אפילו תוקם באוגנדה. כשצ'רצ'יל היה צריך לבחור בין ניצחון לאימפריה הוא בחר בניצחון. כשנתניהו עומד מול עולם משוגע עליו לפעול באומץ לב ובתבונה. עליו להציג בוושינגטון תוכנית אמיתית לחלוקת הארץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו