בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עודד ערן | מרחב התמרון התכווץ

תגובות

מנהיגי הפלסטינים מחמוד עבאס (אבו מאזן) וחאלד משעל, הקלו קמעא על ברק אובמה ובנימין נתניהו. הנשיא וראש הממשלה יוכלו להקדיש חלק מנאומי קהיר ובר אילן 2, הצפויים בשבועות הקרובים, לניגוח "האביב הפלסטיני". מאידך, הם יטעו אם יחשבו שהפיוס בין חמאס לפתח ישחררם מהצונאמי המדיני שאותו חוזה שר הביטחון אהוד ברק בעצרת הכללית של האו"ם.

באירופה, שנפשה נקעה מגרירת הרגליים של נתניהו, יהיו מי שיפרשו באופן חיובי את הפיוס, כנובע מרצון של חמאס להתנתק מהציר טהראן-דמשק. אלה יחברו לשליטים ערבים שאיבדו את אמונם באובמה, שנטש את מובארק, נוטש את עיראק ונכנע לתכתיביה של ירושלים. את אלה יכול היה אובמה לרצות אילו התווה פתרון אמריקאי חד-משמעי המתקרב לעמדתם בנושא הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. אובמה אמנם כבר מצוי במרוץ לכהונה שנייה, אך אף על פי כן הוא יכול ליטול סיכונים מחושבים שלא יפגעו בסיכוייו להיבחר ולהוסיף מרכיבים לאלה שקודמיו קלינטון ובוש כבר הצהירו עליהם.

כך, למשל, יוכל אובמה לומר שארצות הברית תכיר במדינה פלסטינית שגודלה יהיה זהה לשטח יהודה ושומרון לפני מלחמת ששת הימים. בכך הוא יישאר נאמן לעמדה האמריקאית שאינה מכירה בקווי 67' כגבול הסופי, אך יעדכנה. אובמה יוכל להוסיף, תוך נטילת סיכון מחושב, כי בכפוף לתוצאות המשא ומתן, תכיר ארה"ב בחלק ממזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית. אם ירצה אובמה ליטול סיכון גדול יותר, יוכל להצהיר כי ארצו ושותפותיה בקוורטט, יעניקו לצדדים פרק זמן קצוב להשגת הסדר קבע, וכי בהעדר פתרון מוסכם הן יצהירו על מתווה להסדר קבע.

אמירות אלה אינן מרחיקות לכת כפי שמנהיגי אירופה היו רוצים, אבל אובמה יוכל להסתדר עם ניקולא סרקוזי ואנגלה מרקל, העסוקים בבעיות פנים ובמשבר היורו, וגם עם המלכים הנרגנים של ערב הסעודית וירדן.

בנאום בר אילן 1 מיצה נתניהו את רוב מרחב התמרון שהוא מעניק לעצמו. השוליים שנותרו לא נוגעים בגבולות הקבע, בהתנחלויות או בשינויים מהותיים בירושלים. מרחב התמרון הפיסי הוא בשטח C, ונותר מרחב תמרון מילולי בעל חשיבות מדינית רבה.

נתניהו ייטול סיכון מחושב אם יכלול בנאום בר אילן 2 אמירה שישראל תדרוש שהגבול בין שתי המדינות ייקבע לפי שיקולי ביטחון ודמוגרפיה, קרי לפי ההתנחלויות וקווי 67' במקומות כמו טול כרם או קלקיליה, שבהם אין ברירה אחרת.

הכרה ישראלית שירושלים חשובה לאיסלאם, לעולם הערבי ולפלסטינים, אינה אמורה למוטט את הקואליציה. נתניהו ישרוד פוליטית אם יאמר ששיקולים הומניטריים ינחו את ממשלת ישראל במו"מ בשאלת הפליטים הפלסטיניים.

אמירות אלה, בליווי הצעה לצעדים מוחשיים בשטח C, יסייעו לאובמה ולנתניהו לגייס גוש אירופי הכולל כ-50 מדינות. גוש כזה יצמצם את התוקף המוסרי-המדיני של החלטה בעצרת הכללית של האו"ם ויחסום את הדרך למועצת הביטחון. הזיווג בין אבו מאזן ומשעל מקנה לישראל הזדמנות לשפר את מצבה המדיני, בייחוד אם מסמך הפיוס לא יתייחס לתנאי הקוורטט (התנערות מטרור, קבלת הסכמים מן העבר והכרה בישראל). כדי להשיג את השיפור על נתניהו למצות את מלוא מרחב התמרון ולא להסתפק בניגוח הפיוס הפלסטיני.

הכותב הוא מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי ומנהל צוות המו"מ עם הפלסטינים ב-1999-2000



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו