בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלוף בן | החירות היא המסר

תגובות

נשיא ארה"ב ברק אובמה הבטיח לנאום בשבועות הקרובים על מדיניותו במזרח התיכון, ולהציג את גישתו העדכנית להסדר בין ישראל לפלסטינים. חיסול אוסמה בן לאדן מקנה לאובמה אמינות מחודשת ומגביר את הציפיות ממנו, בעוד שבשטח מקצינות העמדות: מחמוד עבאס מתפייס עם החמאס, והימין הישראלי מסיר את מסכות הפוליטיקלי-קורקט וקורא לסיפוח הגדה לישראל. הצדדים מעלים את גובה ההימור, ומאתגרים את האקדוחן החדש אובמה להכריע ביניהם.

אז הנשיא יישא נאום, אבל מה הוא יגיד? שמאלנים אדוקים יזהו כאן הזדמנות להגשים את חלומם, ויקראו לאובמה להציב אולטימטום לישראל: צאו מהשטחים, או שתיענשו בהפסקת "היחסים המיוחדים" עם ארה"ב, בקיצוץ הסיוע ובחרם בינלאומי. מי שחיסל ללא היסוס את מנהיג אל-קאעדה, אמור להמשיך במשימה מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. לקרוא לו לבית הלבן, למסור לו את התכתיב האמריקאי, ולהבהיר שאין פתח לדיונים והסתייגויות. תגיד רק כן או לא, ותישא בתוצאות.

זו פנטזיה יפה, אך מנותקת מהמציאות הפוליטית. את נתניהו אי אפשר להכניע בפעולת קומנדו של 40 דקות, אלא רק בעימות פוליטי ממושך. לאובמה המתמודד על קדנציה שנייה אין אורך נשימה להתמודדות עם ישראל ותומכיה. גם אם הנשיא חולם בלילה על סילוק ישראל מהשטחים והקמת פלסטין על חורבות ההתנחלויות בגדה, הוא לא יכול להגשים את חלומו באיומים על נתניהו. לא עכשיו.

אנשי "תעשיית השלום" מציעים לאובמה גישה אחרת, ישר ממחסן הקלישאות של התהליך הבלתי נגמר: להציג תוכנית שלום מפורטת, שתפתור את כל הבעיות. ירושלים? פליטים? גבולות? ביטחון? אל תדאגו, לברק התשובה. תלוש כמה התנחלויות מכאן, תזיז כמה פליטים משם, תמציא פטנט לשליטה בהר הבית, זרוק עצמות ביטחוניות לישראל - ותצדיק את פרס נובל לשלום, שקיבלת כמקדמה ללא כיסוי.

הבעיה בגישה הזאת כפולה. הציבור מסתבך בפרטים, והמנהיגים נתלים בהם כדי להרוג את הרעיון בתשובות "כן, אבל". כך נוטרלו בעשור האחרון תוכנית קלינטון והיוזמה הסעודית. זה יקרה גם לאובמה.

במקום ליפול למלכודות האלה, אובמה צריך להתמקד במה שהוא מצטיין בו: שיווק מסרים מורכבים באריזה קליטה. כך זכה בבחירות לנשיאות עם המסר "שינוי" שכל אחד הבין. עכשיו עליו להתמקד במסר חדש: "חירות". חירות מעריצות, חירות מכיבוש וחירות מטרור.

השאיפה לחירות קושרת את מפגיני כיכר תחריר עם הפלסטינים המתייבשים במחסומים ועם הישראלים, שמפחדים מרקטות על בתיהם וממתאבדים ברחובותיהם. החירות מייצגת את מהותה של אמריקה, את חזון מייסדיה ומדיניות החוץ שלה. ויותר מכל נשיא אחר, אובמה מבטא באישיותו ובביוגרפיה שלו את המסר. כשידבר על חירות, יאמינו לו.

במקום לתת משימות לנתניהו ועבאס, שרק יברחו מאחריות ויטילו את האשמה זה על זה, אובמה צריך להבהיר לציבור במזרח התיכון מהם הערכים שאמריקה מייצגת. בפשטות, בריכוז, במלה אחת: "חירות". רק כך יוכל לגייס את דעת הקהל למען השינוי ולחולל אותו מלמטה. הערבים צריכים להשתכנע שאובמה יעניק להם זכויות אדם, כבוד וחופש מדיכוי. הישראלים צריכים להאמין שאובמה יעמוד לצדם מול אויבים נחושים כמו איראן, כפי שלא היסס לשלוף מול בן לאדן.

עד עכשיו, אובמה התקשה לשכנע את העמים בשני הצדדים שייתנו בו אמון. הוא נתפש כפוליטיקאי חלש, הססן ומרוחק, שקיבל בעיקר החלטות שגויות. החיסול ליד איסלאמבאד נותן לו הזדמנות לאתחל מחדש את מדיניותו במזרח התיכון. חבל שיחמיץ אותה בגלל פנטזיות חסרות היתכנות פוליטית, או מודלים תיאורטיים של דיפלומטים ועורכי דין, שכשלו שוב ושוב בעבר. החירות היא המסר. אם ידבק בו, ייראה כמנהיג ואולי אפילו יצליח במקום שנכשלו קודמיו - ממש כפי שהצליח ללכוד את המבוקש מספר 1, שחמק מידיהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו