בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיה סלע | חסר רק כובע טמבל

"זיכרון צרוב", ערוץ 1, 20:30

תגובות

בדיעבד הסתבר שלראות תוכנית על זהות ישראלית בערוץ 1 זאת התנהגות תמהונית, אולי אפילו אקסצנטרית. אבל החלטנו להניח לסיפורי הקומנדו האמריקאיים לשעה קלה ולנסות את קומנדו רשות השידור. מדובר במנהרת הזמן שהולמת כנראה משברי גיל וכוסית קטנה של שרי.

התוכנית "זיכרון צרוב" נראתה כמו פעולה של תנועת נוער; המדריכה, המנחה ליאת רגב, ניסתה לחנך לשואה ותקומה, ליהדות ולישראליות. נדהמנו עד מאוד. מילא העובדה שהשאלות לא השתנו, אבל העובדה שהתשובות לא השתנו מעידה כנראה יותר מכל על האנשים שמנהלים את רשות השידור ועל הרצון שלהם לחנך את העם, למכור לו נראטיב, לסמן את הקווים מהם אסור לחרוג, ובעיקר לא להרגיז את השלטון. מי שיסטה וייתפס במסיבות סלוניות יעוף מהקבוצה.

התוכנית על אודות הזהות הישראלית עסקה ברובה בחינוך ציוני הולם. רגב אירחה את הרב בני לאו ואת הסופרת נאווה סמל. השניים דיברו על הנושאים שהעלתה בפניהם המדריכה. איך "העם הזה" מצליח לשמר את הזהות שלו, באילו שיטות (!) השתמשו כדי לשמר אותה (פיסטור? עישון? חניטה?) ועוד. לאו דיבר על הנס שהוא מדינת ישראל. "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם" הוא ציטט את המשורר אמיר גלבוע, ואמר בהתרגשות שאנחנו "חווים חוויה נסית של שפה ושל קיבוץ גלויות".

מזל שמיד לאחר מכן שאלה רגב את סמל על דור ההמשך. סמל השיבה אותנו אל שנת 2011, ואמרה שיהיה נכון יותר לומר שפתאום קם עם ומרגיש שהוא אדם. היא סיפרה על בנה שנסע מהארץ ועל הצעירים שמרגישים חנוקים בישראליות. אבל לא לשם כך התכנסנו אנו חברי מועצת העם. היה ברור שרגב לא מרוצה מהחריגה הזאת.

לאורך התוכנית הוצגה ברקע מצגת שקופיות ובה תצלומים של חיילי צה"ל. היו בה אפילו חיילים אתיופים. רגב אמרה שהיא חושבת כל העת על הנס הזה שהוא אנחנו, "איך מהמקומות הכי נמוכים אתה צומח". היא ציינה שמדובר גם במובן האישי וגם במובן הלאומי. למסקנה שלה מהשואה היתה איכות ציונית אבל גם איכות ניו אייג'ית וזה בהחלט היה רגע של חדשנות צרופה.

לאו דיבר על הימים שבין יום השואה ליום העצמאות. הוא אמר שהחברה צריכה לייצר הוד וחסד, שמדובר בימים בהם לא אומרים לשון הרע על מדינת ישראל. בכך הוא נתן כותרת גג לדיון כולו. אולי גם הוא הרגיש שמתחת לשולחן בועטת בו איזו אמת שעליה לא מדברים בערוץ הציבורי הפחדן.

ואז רגב סיימה את המשדר בברכה לכבוד יום העצמאות, כלומר לכבודנו - היהודים הישראלים הציונים - שצופים במשדר. כמו יאצק היא הכריזה בלי קריצה "שאו ציונה נס ודגל". רק חסר היה לה כובע טמבל.



''זיכרון צרוב''. נראתה כמו פעולה של תנועת נוער



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו