בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלון עידן | תגידו שאתם לא רוצים שלום

תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, "קורא לאבו מאזן לבטל את ההסכם עם החמאס לאלתר ולבחור בדרך השלום עם ישראל". ומאחר ש"דרך השלום עם ישראל" אינה קיימת במציאות, צריך לקרוא את הטקסט של נתניהו במהופך: "אני קורא לאבו מאזן לחתום על הסכם עם החמאס לאלתר". מדוע קורא הוא לאבו מאזן לחתום לאלתר? מפני שזה הסכם המשרת את תפישת העולם האמיתית של נתניהו, זו שאינה נאמרת מטעמי דיפלומטיה.

אחר כך נתניהו אומר: "ההסכם בין אבו מאזן לחמאס פוגע פגיעה קשה בתהליך השלום". ומאחר שבקדנציה הזאת של נתניהו אין "תהליך שלום", גם את המשפט הזה יש לקרוא מלמטה למעלה: "ההסכם בין אבו מאזן לחמאס תורם תרומה מכרעת להעדר תהליך השלום".

וכשנתניהו אומר "החתימה היום בקהיר היא מהלומה קשה לתהליך השלום", הוא למעשה אומר "החתימה היום היא מהלך מבורך לסיכול תהליך השלום". וכשהוא אומר "ישראל מוסיפה לדגול בשלום ולרצות בשלום", הוא מתכוון לכך ש"ישראל ממשיכה לא להאמין בשלום ולסרב לשלום". וכשהוא אומר "אנחנו יכולים להשיג שלום רק עם אלה משכנינו שרוצים בשלום", הוא מתכוון לכך ש"אנחנו לא רוצים להשיג שלום עם אלה משכנינו שרוצים בשלום".

סגן שר החוץ, דני איילון, אומר: "היום ברור, כי הרשות היא הצד הסרבן לשלום". ומאחר שאיילון אינו מעוניין כלל בשלום, כלומר איילון הוא סרבן שלום, גם את הדברים שלו יש לקרוא במהופך: "היום ברור, שהרשות אינה הצד הסרבן לשלום". אחר כך מוסיף איילון: "העדפת הרשות את החמאס על פני מו"מ עם ישראל היא מכה אנושה לסיכויים לקדם את התהליך המדיני עם הפלסטינים". אך מאחר שאיילון אינו מעוניין ב"תהליך מדיני עם הפלסטינים", יש לקרוא את הטקסט שלו באופן הזה: "העדפת הרשות את החמאס על פני מו"מ עם ישראל מועילה מאוד לסיכול הסיכויים לקדם את התהליך המדיני עם הפלסטינים".

ואלה רק שתי דוגמאות מייצגות לאופן שבו מיוצר שקר כדי לתמוך באמת פנימית שאינה נאמרת. האנשים האחראים להתוויית המציאות בישראל מייצרים מצג שווא, שתפקידו להסתיר מחשבה אותנטית שהם חוששים להשמיע. אלה טקסטים של אנשים אחוזי פחד וחולשה. במקום שנתניהו יאמר שאינו מעוניין בתהליך שלום הכרוך בהחזרת שטחים ובפירוק התנחלויות, הוא מתאר איזו אלוזיה - "דרך השלום של ישראל" שמה - האמורה להתפורר בעקבות אותו הסכם.

כמוהו גם סגן השר איילון: במקום לומר במפורש שאינו רוצה שום עסק עם הפלסטינים, הוא ממציא "תהליך מדיני" אד הוק ומפורר אותו תוך כדי העלאתו. ההסכם בין פתח לחמאס נתפש בממשלת ישראל כפעולה חיובית מאוד; משום שהנחת המוצא של הממשלה היא, שאין צורך או רצון להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים. מאחר שאין צורך או רצון, כל פעולה שיש בה כדי לדחות את התהליך ולהעמידו בסכנה משרתת לכאורה את האינטרס הישראלי. על הרקע הזה ניתן להבין את ההיסטריה האוחזת בממשלת ישראל. זו אינה היסטריה במובן המסורתי - חרדה בלתי ניתנת לשליטה - אלא קריאות שמחה, שבשל חדלות אישים מחופשות להלם ולתדהמה.

מעניין, שאחת הממשלות הימניות-הלאומניות בתולדות המדינה היא גם אחת הפחדניות והחלשות שבהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו