בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שאול אריאלי | זכות השיבה יכולה להישאר

תגובות

אם הדרישה לוותר על "זכות השיבה" היא אכן חלק מהתוכנית האמריקאית לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, הרי שממשל אובמה קובע שיא חדש במסכת הטעויות הארוכה שהוא מציג בתיווך. מופרכות מימוש זכות השיבה גדולה עשרת מונים אפילו משמירתה של "ירושלים המאוחדת" בריבונות ישראל. תובנות אלו נטועות דיין בתודעת הצדדים כדי שעמדות אלו ישמשו בידי הנושאים והנותנים רק כדי להסירן בסיכומו של הסכם, ובידי המתנגדים לפשרה כדי לגייס תמיכה על בסיס המכנה המשותף הרגשי הרחב ביותר. האמריקאים, שמאכזב לגלות כי לא למדו דבר מאז הצעת קלינטון בדצמבר 2000, מבקשים לברך אך עשויים להימצא מקללים.

מאז החלטת מועצת הביטחון 242 ב-1967 ועד יוזמת השלום של הליגה הערבית ב-2003, הקריאות הכנות לפתרון סוגיית הפליטים ניסו למצוא ניסוח אשר יענה על המתח בין הנרטיב המכונן של הפלסטינים להעדר היכולת המעשית לממשו בלי לבטל את אופיה היהודי של ישראל. קביעת תנאי נחרץ ל"וויתור" מקלקל לשני הצדדים. לישראל, עצם הדרישה לוויתור מעניקה באחת הכרה ב"זכות" - דבר שישראל שללה לאורך כל המשאים והמתנים שקיימה עם הערבים מגמר הוועידה בלוזאן ב-1949. לפלסטינים, בעיקר על רקע הסכם הפיוס, אם ייצלח, הוויתור מגביר את המתח הנזכר באופן שעלול לקרוע את הבסיס הקיים לחידוש המשא ומתן.

אכן, ישנם כאלה שיאמרו כי יש טעם בדרישה ברורה שתסיר את המפתחות מצווארי הפליטים. אך אין היא הכרחית לאור עמדתו של אש"ף בסוגיה זו. החל מאבו איאד - שב-1988 התייחס לעניין במכתב תשובה ל-15 שאלות שנשאל על ידי משרד החוץ האמריקאי ואמר כי "זכות השיבה לא יכולה להתממש תוך פגיעה באינטרסים של ישראל, אלא חייבים להביא בחשבון את המצב שנוצר מאז 1948... אנחנו מבינים ששיבה מוחלטת אינה אפשרית עוד... אין אנו לגמרי לא מציאותיים כאשר אנו שוקלים כיצד לממש את הזכות הזאת... אסור לה להיות מכשול בלתי ניתן לגישור" - וכלה באבו מאזן באנפוליס ב-2008, שאמר כי "יהיה זה לא הגיוני לבקש מישראל לקלוט חמישה מיליון פליטים, או אפילו מיליון פליטים. המשמעות לכך תהיה סופה של מדינת ישראל".

הדרישה פוגעת בגמישותו של אבו מאזן, משום שהוויתור המוקדם ישמש את החמאס לכרסום במעמדו בקרב דעת הקהל הפלסטינית, בדומה למה שחווינו לאחר שאל-ג'זירה פירסמה את ארכיון המשא ומתן הפלסטיני. בהעדר משא ומתן אזורי, הדבר ישמש את סוריה ולבנון, בחסות איראן, כדי לפעול במחנות הפליטים לטרפד את אישור ההסכם במשאל העם.

נדמה שהאמריקאים נבהלו מדרישת נתניהו להכרה פלסטינית במדינה יהודית וניסו להשיגה בדרישה לוותר על השיבה לישראל - אך זה בחזקת רתימת העגלה לפני הסוסים. עליהם להבטיח כי הוויתור ימומש במסגרת סעיפי ההסכם הכולל. מודל אפשרי לכך ניתן למצוא ב"הסכם ז'נווה", אשר כלל אינו מזכיר את זכות השיבה, ומתמקד בפתרון שעיקרו שיבה למדינת פלסטין ופיצויים. לכן ראוי ששרת החוץ קלינטון תפנה לצדדים את אשר אמרה לא מזמן ביחס ליוזמת ז'נווה: "הכל נמצא שם, נותר רק לחתום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו