בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהודה בן מאיר | תגובה היסטרית

תגובות

החמאס הוא ארגון המפעיל טרור רצחני ודוגל במאבק מזוין, שמטרתו המוצהרת היא השמדת ישראל. לישראל אין ולא יכול להיות שיח ושיג עם ארגון כזה. אכן, שלום עושים עם אויבים, אבל עם אויבים הרוצים בשלום, והחמאס אינו כזה. עמדתה זו של ישראל היא גם צודקת וגם הגיונית, ואם נפעל בחוכמה, אפשר לגבש סביב תמיכה בינלאומית רחבה.

ואולם, מכאן ועד לתגובתה הגורפת והבלתי שקולה של הממשלה להסכם הפיוס בין החמאס לפתח - הדרך ארוכה. הודעתו הדרמטית של ראש הממשלה מול פני האומה פחות משעתיים לאחר פרסום הידיעה הראשונית על חתימת הסכם הפיוס, לא היתה במקומה והיא לא העידה על קור רוח, על יכולת עמידה בלחצים ועל שיקול דעת. עם כל החומרה שבהסכם עם החמאס, הוא לא יכול להיות עילה לשבירת הכלים ולניתוק מגע מוחלט עם כל גורם פלסטיני.

ישראל יכולה לדרוש מן העולם לא לדבר עם החמאס ולא עם חברי ממשלה פלסטינית המייצגים את החמאס, אבל היא לא תוכל לדרוש לא לדבר עם מי שמדבר עם חמאס או אפילו עם מי שחותם עמו על הסכם. גם לאחר הסכם הפיוס - אם הוא בכלל יתממש - מחמוד עבאס אינו החמאס.

אבו מאזן מכיר בישראל, מחויב להסכמים שנחתמו עמה, וחזר והודיע במעמד חתימת ההסכם על רצונו להגיע עמה להסכם שלום - גם אם בתנאים שחלקם אינם מקובלים עלינו. אבו מאזן שולל את הטרור, מקיים תיאום ביטחוני הדוק עם צה"ל והשב"כ והצהיר כי גם אם ייכשלו כל המאמצים של הפלסטינים, הוא מתנגד בתוקף לאינתיפאדה אלימה. מותר להסתייג מהסכם פיוס עם ארגון טרור ולגנות אותו, אבל אימוץ מדיניות של סירוב גורף להידבר עם גורם פלסטיני כלשהו יהיה משגה חמור.

האם נתניהו באמת רוצה להחזיר את ישראל עשרים שנים לאחור, לתקופה שבה היא לא דיברה כלל עם הפלסטינים? בעבר ידעה ישראל להבחין בין ממשלתו של איסמעיל הנייה, שאותה החרימה, לבין אבו מאזן ואש"ף, שעמם דיברה. דרישתו של נתניהו מאבו מאזן לבחור בין החמאס לישראל לא תחזיק מים והיא תוביל את ישראל למבוי סתום ולמפולת מדינית.

אמנם, בחוגי הימין נשמעים כבר קולות צהלה - אין פרטנר, אין עם מי לדבר ואפשר לפתוח בתנופת התנחלויות. שרים בממשלה הציעו לספח את יהודה ושומרון - דבר שאפילו מנחם בגין ויצחק שמיר לא הציעו. יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, אף בישר לאומה שרעיון המדינה הפלסטינית נקבר. אלה הם דברי הבל וקשה להניח שראש הממשלה מאמין שיש בעולם מי שיקנה את הסחורה הזאת.

הסכם הפיוס לא ביטל את הצורך ביוזמה מדינית ישראלית אלא אף חיזק אותו, והוא מדגיש ביתר שאת את החיוניות והדחיפות שבנקיטת יוזמה כזאת. ראש הממשלה נדרש לפעול בשיקול דעת ובאחריות. רק שילוב מושכל של התנגדות נחרצת לחמאס עם יוזמה מדינית מעשית, נועזת ואמינה יאפשר לישראל לנצח במאבק המדיני הקשה העומד לפניה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו