בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלי פודה | "רפורמהפכה" ערבית

תגובות

העוקב אחר האירועים בעולם הערבי אינו יכול שלא לחוש בלבול ומבוכה. מה בדיוק קורה שם? מצרים ותוניסיה נמצאות בשלב של מיסוד המהפכה, הכולל הקמה של מנגנוני משטר חדשים וניסוח מחודש של מערכת היחסים בין החברה והשלטון. לעומתן לוב, סוריה, תימן ובחריין נתונות בעיצומה של מערכת התשה - אם לא מלחמת אזרחים - בין המשטר לחלקים נרחבים בחברה, כאשר טרם ברור כיצד מאבק זה יסתיים. במדינות רבות אחרות נערכות הפגנות מעת לעת, כאשר המשטרים מנסים להרגיע את התסיסה על ידי נקיטת צעדים שונים, כגון פיטורי הממשלה, מתן הטבות כלכליות ורפורמות, בניסיון לרצות את ההמון. במקביל, בכמה מדינות, כולל הרשות הפלסטינית, שורר שקט יחסי. כיצד ניתן לפענח את ההתפתחויות במדינות ערב השונות?

ההיסטוריון הבריטי, טימותי גרטון אש, במחקר שפרסם על המהפכות במזרח אירופה לאחר התמוטטות ברית המועצות ב-1989, טבע את המונח Refolution - שאפשר לתרגם לעברית כ"רפורמהפכה" - כדי לבטא טוב יותר את מה שהתרחש במדינות אלה, שהיה, לטענתו, פחות ממהפכה, אך יותר מרפורמה. חשיבותו של השעטנז הלשוני הזה נעוצה בעובדה שהוא מדגיש שיש קשת של אפשרויות כשמדובר בשינוי סדרי שלטון.

השינויים המתחוללים בעולם הערבי ייצרו מודלים שונים של משטרים, עם דרגות משתנות של פלורליזם ואף דמוקרטיה. מוקדם עדיין לנתח בפסקנות את האירועים במצרים מאז הפלת משטר מובראק. בשלב זה נראה כי המונח "מהפכה" גדול עליהם, שהרי האליטה הצבאית והביורוקרטית נשארה בינתיים במקומה, וטרם התחוללו שינויים משמעותיים מבחינה כלכלית וחברתית. אולם לא ניתן להקל ראש בשינויים השלטוניים והחוקתיים; אמנם השינויים מתבצעים בעיקר מלמעלה, אך נראה כי המעמדות שקולם לא נשמע עד לאירועים האחרונים - המעמד הבינוני-הנמוך, בעלי ההשכלה, הפועלים, הצעירים ואחרים - יהוו גורם חשוב בפוליטיקה המצרית בעתיד. לכן, ייתכן כי המונח "רפורמהפכה" יהיה רלוונטי גם למצב במצרים.

בכל מקרה, אין ספק שהדוגמה המצרית תשמש מודל למדינות ערב אחרות. זאת כפי שמשטר הקצינים המצרי שעלה לשלטון ב-1952 היווה מודל להפיכות צבאיות בעיראק, סוריה, תימן, לוב, סודאן ועוד מדינות, וכפי שהסוציאליזם הערבי מבית מדרשו של נאצר - שכלל רפורמה אגררית, הלאמות, השקעות ממשלתיות ועוד - היכה גלים במדינות ערביות רבות. הכניסה של טרמינולוגיה חדשה בנושא זכויות האדם לשיח הערבי תחייב את השליטים הערבים להכניס תיקונים ורפורמות, אשר מידת עומקן תלויה בעוצמת המחאה וחוזקה של האופוזיציה, מידת (אי) הלגיטימציה של המשטר ונחישותו, ומידת המעורבות של הגורמים החיצוניים במערב.

הכלים שהוצעו כאן מסייעים בידינו למדוד את עוצמת השינויים ועומקם בעולם הערבי, אף שברור שרק הפרספקטיבה ההיסטורית תיתן את התשובה המלאה. עם זאת, נראה כי בתחום אחד התחולל שינוי ברור - הדימוי של הערבים בעיני עצמם ובעיני המערב. השימוש המיידי של אינטלקטואלים במושג "מהפכה" נועד להעניק דימוי חיובי לאירועים. גם רשיד חלידי וגם פואד עג'מי, שני אינטלקטואלים ערביים מובילים בארצות הברית, הדגישו במאמריהם את הטרנספורמציה החיובית שהתחוללה בדימוי הערבי בעקבות "אביב המהפכה הערבית".

היטיבה לבטא שינוי זה סג'ידה תסנים בשבועון המצרי הנחשב "אל-אהראם וויקלי": "אנשי האוריינט, שהוצגו כ'לא רציונלים', ?חלשים', ?חסרי יכולת פוליטית', שנתפשו כלא מסוגלים להביא ?סדר' ו'בלתי מתאימים' לדמוקרטיה, לא זו בלבד שהצליחו עתה להדיח דיקטטור ולסלול את הדרך לרפורמות תחוקתיות ופוליטיות משמעויות, אלא אף עשו זאת בעצמם, ללא היד הנדיבה של המערב".

אם אכן יתחולל השינוי הזה בדימוי הערבי - הן במערב והן במדינות ערב - הוא יהיה לא פחות מאשר מהפכה.

פרופ' פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו