בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנשיל פפר | מרותקים לבסיס

תגובות

ההחלטה להשאיר את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, האלוף יוחנן לוקר, בבית בשבוע שעבר, ולא להסתכן בכך שבעת ביקור נתניהו בבריטניה יוצא צו מעצר נגד מי ששימש כראש מטה חיל האוויר במבצע עופרת יצוקה - היתה שיא של ביזיון לאומי מתמשך. כלוחמי המחתרות, גם קציני צה"ל צריכים לנהוג כפושעים נמלטים מאימת המנדט הבריטי.

דייוויד קמרון הוא ראש הממשלה הבריטי השלישי, שהבטיח למנהיגי ישראל להביא לשינוי בחוק המאפשר לבתי משפט בממלכה להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים בחשד לפשעי מלחמה. אבל כקודמיו, טוני בלייר וגורדון בראון, הוא נרתע מעימות עם יושבי הספסלים האחוריים בפרלמנט על נושא לא פופולרי כמו סיוע לקצינים ישראלים להתחמק מדין וחשבון על מעשיהם נגד העם הפלסטיני.

זה חמש שנים שממשלות ישראל מנסות לשנות את המצב באמצעות לחץ על רח' דאונינג 10, ובינתיים קצינים בכירים אינם יוצאים לשנת לימודים ולא משתתפים בסמינרים והשתלמויות במכוני המחקר האסטרטגיים היוקרתיים בבריטניה. אפילו דובר צה"ל הקודם, אבי בניהו, יצא להרצות בלונדון בשם בדוי.

הגישה הישראלית מוטעית מיסודה. עקרון השיפוט האוניוורסלי, המאפשר להעמיד לדין חשודים בביצוע פשעים נגד האנושות בכל מקום בעולם, אינו בהכרח בלתי מוסרי, והטיעונים המשפטיים בזכותו אינם שונים בהרבה מאלה שהצדיקו את חקיקת החוק לעשיית דין בנאצים. בכל מקרה, לישראל אין זכות להתערב בעניינים של מדינה ריבונית אחרת ולדרוש שתשנה את חוקיה.

הבעיה בחוקי השיפוט האוניוורסלי בבריטניה היא באופן שבו הם מאפשרים למתנגדי ישראל למשוך תשומת לב ציבורית ותקשורתית ולרדוף דווקא את קציני צה"ל, מתוך כל נציגי מדינות העולם המבקרים בלונדון. אבל זילות החוק הבריטי היא בעיה של הבריטים. בזה ישראל אינה אמורה להיאבק באמצעות לחץ דיפלומטי, אלא באמצעים משפטיים.

הפרקליט הצבאי הראשי חוזר ואומר, שצה"ל יודע לחקור את עצמו ובמקרה הצורך להעמיד לדין ולהעניש חיילים וקצינים שסרחו, ובכל מקרה מערכת המשפט הצבאית כפופה בכל נושא ועניין לבית המשפט העליון, וכל אדם, ישראלי ואזרח זר, יכול לעתור לבג"ץ נגד הצבא. אם זה המצב, ולכאורה דבריו המאוחרים של השופט ריצ'רד גולדסטון מאשרים זאת, אין מקום לחשוש משיפוט אוניוורסלי, הנוהג רק כלפי אלה שמדינותיהם לא יחקרו וישפטו את מעשיהם.

מי שתעמוד לדין בלונדון, עם קצין צה"ל שפיקד על מבצע שנוי במחלוקת, היא מערכת המשפט הישראלית כולה. במקום שמשרד החוץ ייעץ לקצין להישאר בארץ, כאילו יש לו מה להסתיר, על שגרירות ישראל להצטייד בפרקליט מיומן, שיוכל לצאת בכל עת ולדרוש את ביטולו המיידי של צו מעצר נגד קצין או בכיר ישראלי. בפיו יהיה נימוק אחד: לכל אדם שחש שצה"ל פשע נגדו יש זכות העמידה בבית המשפט העליון בירושלים. הודות לארגוני זכויות אדם ישראליים כמו "בצלם" ו"יש דין", יש גם תקדימים רבים לכך.

אם הצבא בישראל עומד מעל למשפט, על כולנו להתבייש להראות את פנינו בעולם. אבל אם המדינה אכן דורשת מקציני הצבא שלה לציית לחוקי המדינה במסגרת תפקידם, ואם לא עשו זאת היא מעמידה אותם לדין - המדינה גם מחויבת לספק לקציניה את ההגנה המשפטית הדרושה גם כשהם שוהים בחו"ל, ולא לרתק אותם לבסיס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו