בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתי גיל | מה שלמדתי במרכז הבינתחומי

הזירה

תגובות

קראתי בעיון רב את המאמר של טל הריס, מנכ"ל תנועת "קול אחד" ("מה לא לומדים במכללות", "הארץ" 4.5), המוחה על האיסור לקיים פעילות פוליטית במרכז הבינתחומי הרצליה. נראה לי, כי הריס שגה בהבנה, בהבחנה ובניתוח, וכפי שמקובל לומר בדיון אקדמי: אפרט, אנמק ואסביר.

אני בוגר המרכז הבינתחומי הרצליה בתוכנית משפטים וממשל. במהלך לימודי זכיתי לקבל ידע וכישורים המתאימים מאוד להכשרת דור מנהיגות עתידי. את הידע רכשתי בקורסים שהועברו בידי טובי המוחות בישראל, כולל מי ששירתו במשרות בכירות ב"עולם האמיתי". ללמוד משפט חוקתי אצל המחוקק שהעביר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, פרופ' אמנון רובינשטיין - זאת זכות של ממש. כלים במנהיגות פוליטית קיבלתי, גם מחוץ לכיתה, באמצעות מגוון הפעילויות שבהן השתתפתי בקמפוס, בין כנציג נבחר באגודת הסטודנטים ובין בפעולות התנדבות פוליטיות וחברתיות - הכל בעידוד מלא של המרכז הבינתחומי.

הטעות הבסיסית של הריס היא בהבחנה שהוא מבחין בין פעילות "פוליטית" לבין פעילות "מפלגתית". אפשר לקבוע חד-משמעית: אין איסור על פעילות פוליטית במרכז הבינתחומי, וטוב שכך. התארגנויות פוליטיות, שנועדו לקדם מטרות חברתיות או את רווחת הסטודנטים, הותרו בקמפוס ואף זכו תמיד לעידוד ולתמיכה של הנהלת המרכז. רק בסתיו האחרון התארגנו סטודנטים ויצאו להפגין ברחובות (ואף נעצרו) במחאה על המענקים שניסתה הממשלה לתת לתלמידי ישיבות.

אך פעילות מפלגתית הממומנת ונתמכת על ידי מפלגות פוליטיות בישראל, ונועדה לקדם את מטרות המפלגות השונות, אכן אסורה במרכז הבינתחומי, ושוב - טוב שכך. אגב, איסור זה לא נקבע על ידי הנהלת המרכז, אלא על ידי הסטודנטים עצמם בתקנון אגודת הסטודנטים. אם הסטודנטים היו רוצים לשנות זאת, הם היו יכולים לשנות את התקנון. העובדה שבמשך כל שנות קיום המרכז זה לא נעשה מעידה על הצלחת הדרך של המרכז והאגודה, ולא על חולשתה.

הריס מזכיר את הילרי קלינטון כמי שדיוקנה מתנוסס בקמפיין הפרסומי של המרכז הבינתחומי וטוען, כי בתפקידה כמנהיגת סטודנטים בארצות הברית היא עסקה בפעילות פוליטית מובהקת. נכון שקלינטון צמחה מתפקיד של מנהיגת סטודנטים. אך היא לא נבחרה לתפקידה בקמפוס כנציגת "תא המפלגה הדמוקרטית" כי תאים דמוקרטיים או רפובליקאיים אינם קיימים בקמפוסים בארה"ב, כפי שאינם קיימים במרכז הבינתחומי הרצליה. קלינטון נבחרה כנציגת חבריה הסטודנטים כדי לייצג אג'נדה שנועדה לקדם את מטרות הסטודנטים.

ואכן, העובדות מדברות בעד עצמן. המרכז הבינתחומי, בשנותיו המעטות, הוציא משורותיו בוגרים רבים שכבר הספיקו להגיע לעמדות הנהגה בכל מוסדות השלטון והחברה הישראלית - החל בחברי כנסת ועד לתפקידי מפתח בחברות ובארגונים המובילים במדינת ישראל.

העדר פעילות מפלגתית בקמפוס לא מנע מרבים מבוגרי המרכז להגיע למשרות בכירות ומובילות במגוון המפלגות במדינה. רק באחרונה השתתפתי בערב בוגרים של המרכז הבינתחומי, שבו ישב בוגר המרכז, שהיום הוא יועץ לשר בממשלה, לצד בוגרת המרכז, שמאז סיום לימודיה הספיקה להקים מרכזי ספורט אתגרי לנוער בסיכון. אם אלה אינם דוגמה למנהיגות ולמנהיגים, אזי ככל הנראה אינני יודע איך מגדירים מנהיגים.

אם, כפי שהסקרים מראים, קיימת דאגה אמיתית לנוכח רמת המנהיגות בישראל, למה דבקים אנחנו בקונצפציה, ולפיה צריך לעשות דברים כפי שכולם עשו ועושים? להעז לחשוב ולעשות אחרת, לשנות, ליזום, לשפר ולשבח - אלה הדברים שלמדתי במרכז הבינתחומי. זה מה שכנראה "לומדים במכללות".

הכותב היה בעבר ראש לשכה של השר לביטחון פנים, והיום מנהל את קשרי הממשל באחת החברות הגדולות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו