בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמירה הס | השוד עובר בשלום

תגובות

שוב מוכיחה ישראל מי הגבר. היא שודדת לאור היום (עוד) 105 מיליון דולר מהפלסטינים, וכרגיל זה עובר בשלום. הסכום השדוד הוא כספי מכסים מעסקות יבוא של פלסטינים, שנגבו במעברי הגבול שבשליטת ישראל. לפי הסכם אוסלו, כסף זה מועבר בתחילת כל חודש לקופת האוצר הפלסטיני, ומרכיב כשני שלישים מהכנסות הרשות. היתר נגבה ישירות בתוך שטח הגדה.

שר האוצר, יובל שטייניץ, הורה להקפיא את העברת הכסף בשל החתימה על הסכם הפיוס בין הפתח לחמאס, כביכול כדי להבטיח שהכסף אינו מגיע לגורמי טרור. לא רק שוד, אלא גם תואנת שווא. ראשית, ממשלת האחדות עוד לא קמה. שנית, הכסף מיועד בעיקר לתשלום משכורות של עובדי הרשות הפלסטינית. אלה אותם עובדים, שקיבלו את משכורתם כשהפתח והחמאס קיללו בפומבי זה את זה.

ההוראה של שטייניץ משלימה את האזהרות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושל נשיא המדינה, שמעון פרס, נגד הסכם הפיוס. לא אכתוב כי האזהרות הן "התערבות גסה" בעניינים הפנימיים של עם אחר - כי מהי שליטת ישראל בעם הפלסטיני, אם לא התערבות גסה, בלשון המעטה?

105 מיליון דולר הם כסף קטן לעומת שווי האדמות שישראל גזלה וגוזלת מהפלסטינים. זה לא כלום לעומת הנזקים הכלכליים והחברתיים שגורמת מדיניות המגבלות על התנועה. אבל חטיפת הסכום הזה יוצרת שרשרת של פגיעות מיידיות. הרשות הפלסטינית, בלי קשר לדיבורים על כשירות מוסדותיה להיהפך למדינה, סובלת ממשבר פיננסי כרוני ותלויה בתרומות ונדבות כדי לעבור משנה לשנה. ההתפעלות מהשגשוג ברמאללה מתעלמת מהעובדה, שהוא מלאכותי ונובע בעיקר מסיוע מחו"ל. בשל מדיניות הסגר וההפרדה והשליטה הישראלית על יותר מ-60% משטח הגדה הכלכלה הפלסטינית הכבושה אינה יכולה להגדיל את הכנסותיה מפעילות יצרנית עצמאית.

ראש ממשלת רמאללה, סלאם פיאד, החליט, שבמקום לשלם רק חלק מהמשכורות הוא יחכה לשחרור כל הסכום החטוף או לנס כלשהו כדי לשלם את כולן. עכשיו, בסוף השבוע השני של חודש מאי, 151 אלף עובדי המגזר הציבורי הפלסטיני אינם יודעים עדיין מתי יגיעו משכורותיהם לחשבונות הבנק שלהם (בסך הכל 527 מיליון שקל). עוד 193 מיליון שקל לא הגיעו לכ-100 אלף איש מקבלי קצבאות חודשיות (משפחות אסירים, משפחות חללים, נזקקי סעד).

בעידוד הרשות הפלסטינית, עשרות אלפי משפחות לקחו בשנים האחרונות הלוואות מבנקים לקניית דירות. אמנם רשות המטבע הורתה לבנקים שלא להטיל קנסות על אי פירעון החובות החודש, אבל גם בלי הקנס ייכנסו המשפחות לסחרור של המחאות חוזרות ומינוס בחשבונותיהן. גם כך המשכורות (למשל: 2,000 שקל למורה, 3,400 שקל לראש מחלקה במשרד ממשלתי) אינן תואמות את יוקר המחיה, ויותר משפחות יוותרו מיד על הוצאות בסיסיות כמו נסיעות, טיפול רפואי, אירועי תרבות וכו'.

בסרט הזה כבר היינו. כתמיד, ההקפאה הולידה נזיפה (ממזכ"ל האו"ם), הפצרה (של טוני בלייר), הערה שזאת החלטה "טרם זמנה" (של דובר מחלקת המדינה). היה עדיף שישתקו. ידוע שהשודד לא ייענש, ואולי אף יזכה לפרס עידוד בדמות תקציב-חירום לרשות הפלסטינית שיתפרו ארצות הברית ואירופה. תקציב החירום יאפשר להן להציב לפלסטינים עוד דרישות פוליטיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו