בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | השר לפיתוח הנגב והדביל

"פולישוק", ערוץ 2, 23:00

תגובות

פרק פתיחת העונה השנייה של "פולישוק" שודר אמש ב-23:00. אולי זו נשמעת לכם שעה סבירה להשיק עונה חדשה לסדרה קומית מוערכת אבל זו לא. "פולישוק" מוצעת לנו אחרי שעתיים של מירי מסיקה. אם למישהו מהצופים עוד נשאר חשק להישאר מול המסך ולא לעבור לפעילות אחרת כמו למשל שליחת יד בנפשו, הוא מוזמן. השיבוץ הזה, יותר משהוא תמוה הוא מרגיז. אם זה היה קורה ברשת או בערוץ 10 הייתי אומר שמדובר בחלמאות אבל מכיוון שזה מגיע מהזכיינית המקצועית והמחושבת בארץ, אפשר לקבוע שלא מדובר ברשלנות אלא בזלזול בצופים. ובבחירה בין השניים, רשלנות היא המכובדת יותר.

השר רובי פולישוק, בגילומו של ששון גבאי המצוין, מתנהל בסדרה כמו שק תפוחי אדמה שנזרק מיד ליד. הוא פסיבי, חלש אופי, נטול יוזמה ואומלל באופן כללי. הוא מזכיר ילד שעלה על נדנדה ולמרות שהוא לא נהנה, חושש לרדת. השר פולישוק הוא קורבן של הסובבים אותו והם מסובבים אותו לכיוונים שונים ומנוגדים, כל אחד על פי רצונו והשקפותיו, עד שהשר נופל.

כל דמות בלשכת השר לקידום חברתי מגלמת פן שונה בסדרה. הרל"שית האידיאליסטית סולי ברזל (חנה אזולאי-הספרי) מסמלת את הפן הביקורתי-סאטירי-חמור סבר של הסדרה. היועץ האסטרטגי התחמן קוזו אביטל (גיא לואל) מייצג בעיני את הניסיון של "פולישוק" להיות סדרה שנונה, עוקצנית וחסרת אלוהים. ואילו יועצת התקשורת השלומיאלית תקומה שהרבני (שיר גדני) שמצליחה להחריב כל ספין, ממחישה את ניסיונה הכושל אך מכמיר הלב של "פולישוק" לאחד את הסאטירה והעוקצנות לכדי מוצר מלוכד, איכותי ובעל ערך. בין כל אלה, בין היומרה הפובליציסטית לזו הקומית, מסתובב לו השר ששון (פולישוק) גבאי כשהוא חסר אונים ומשדר מצוקה. לא פלא. "פולישוק" היא סדרה בסך הכל סבירה. היא לא מבריקה במיוחד ומאוד לא מתוחכמת אבל גם לא מביכה אותי עד סומק. היא פשוט שם, כמו "החיים זה לא הכל", אבל משתדלת הרבה יותר.

אין סיבה אמיתית לצפות בה בזמן שהעולם הכיר כבר את "The Thick of It" הבריטית, המשוכללת פי כמה. אם חשובה לי הזווית הישראלית, מספיק לצפות בחדשות. זו אמנם אמירה טרחנית אבל המציאות הפוליטית בישראל באמת מייתרת את "פולישוק". לפני סיום חשוב לי לציין לגנאי אחת ולתמיד את התכסיס הקומי שבמסגרתו שמותיהם המצחיקולים של הדמויות מרמזים על עיסוקיהן או אופיין. ש"י עגנון וסופרים אחרים עשו שימוש נבון ולא בוטה בטריק הזה. אחר כך הגששים ו"זהו זה" טחנו אותו עד דק. עכשיו הוא מצחין מעובש וזיעה. אם הוא היה אדם הייתי קורא לו עבישי מיוזעצקי.



''פולישוק''. ילד שעלה על נדנדה וחושש לרדת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו