בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יואל מרקוס | 4 הערות על המצב

תגובות

1. זה לא ממש נורא אם הפגנתם של יואל שליט וחברתו התקיימה לעיני כל המכובדים בטקס המרכזי של יום העצמאות. כאבה של משפחת שליט מובן לכל אזרח במדינה. איך ייתכן, תוהים האזרחים, שהמדינה הזאת, שמצליחה להגיע למורנייה בדמשק, למבחוח בקטאר, לאייכמן בארגנטינה, ל"מהנדס" בעזה, שפוצץ מסעדות ואוטובוסים בישראל, למבצעי רצח הספורטאים במינכן - אינה מצליחה לגלות את המקום שבו מוסתר גלעד שליט. איפה התחבולות? איפה המודיעין? ראש השב"כ היוצא יובל דיסקין באמת מודה בכישלון המודיעיני. גם לאמריקה הגדולה, ששפכה מיליוני דולרים לשטינקרים-בכוח, לקח עשר שנים עד שלכדו את אוסמה בן לאדן. והסיבה האמיתית לכך שחיסלו אותו מיד בלי משפט ובלי קבר היא שחששו שאל-קאעדה יחטוף אמריקאים וידרוש "החלפה", וכך ההצלחה היתה הופכת לכישלון. הניסיון המר של נחשון וקסמן שנהרג במהלך חילוצו רודף אותנו. ערך החיים עדיין מקודש אצלנו אפילו למטרת הצלת חיים. האם לא עדיף להיות סבלנים ולקבל את גלעד שליט חי?

2. ראש המוסד בדימוס מאיד דגן התבטא פעמיים נגד מתקפה יזומה על מוקדי הגרעין באיראן. פעם אחת, כשאמר שאיראן לא תגיע לפצצה לפני 2015, שלוש שנים מעל להערכה הישראלית הרשמית. ופעם אחרת בפומבי, אחרי שהשתחרר מתפקידו, כשהצהיר שהתקיפה באיראן היא ביסודה רעיון מטופש, "אנחנו לא שוטרי העולם". מעניין שדווקא לוחמים קשוחים כאריק שרון ורפול, שניהם שרים בממשלת ביבי הראשונה, טירפדו אז רעיון של ראש הממשלה להשתמש באמצעים שנועדו ליום הדין, במקרה של מתקפה שנייה בעיראק. שרון אמר לי אז אישית, שדווקא שני הלוחמים הכי קשוחים היו אפילו נגד "בדיקת הנושא", פן אמריקה תעניש אותנו. השאלה היא למה מצא דגן צורך להתנגד דווקא עכשיו? האם הוא יודע משהו שאנו לא יודעים? או אולי הוא לא סומך על שיקול דעתם של אלה המופקדים כיום על ההגה? דגן הוא לוחם אמיץ אך מחושב ועצם אמירתו צריכה לעורר דאגה. אפילו הח"מ הקטן היה מזמן בדעה שה"חמינאים", הלוא הם השליטים האמיתיים של איראן, הם שיקצצו את ידיו של המטורף הקטן אחמדינג'אד, אם יתקרב לכפתורי הירי.

3. אחרי תקופה ארוכה שבה אהוד ברק שתק, לכל היותר נראה לוחש בכנסת באוזנו של ביבי, כשהוא מסתיר באצבעותיו את פיו כדי שלא יקראו את שפתיו, הוא יצא לפתע בשטף של ראיונות פומביים, ברדיו, בטלוויזיה, בתקשורת הכתובה ובשיחות רקע לגדולי הפרשנים. הוא מרגיע אותנו שאין איום מבצעי על ישראל על אף מה שקורה סביבנו. אך "עם זאת יש סיכונים מסוימים ועלינו להיות עירניים". ממש ימים לפני שפרצו המהומות בסוריה אמר ברק לירון דקל ב"הכל דיבורים", שנשיא סוריה נכון לשקול הסדר מדיני. בראיון רדיו לאריה גולן אמר שמתקרב אלינו צונאמי בצירוף אזהרה שעלינו להיות חזקים. איך היתה אומרת על זה ציפי ליבני? "נפלא". לאילה חסון הוא אומר שצריך להגיב "מהראש ולא מהבטן" (גונב לי כותרת בלי בושה). כשמחברים את גל ראיונותיו, כולל ראיונו המרתק לגידי וייץ ב"הארץ", עולה השאלה למה מה קרה? הצונאמי הוא ש"קרה". הצונאמי של סקרים, שבהם ברק לא עובר את אחוז החסימה.

4. אני לא אוהב להתעסק עם נשות נשיאים וראשי ממשלה, אף כי אחת מהן כינתה אותי בפומבי "פלגמט", אחרת ביטלה את המנוי על "הארץ" בגלל מאמר שלא אהבה ואשת נשיא הגיבה ברוגז עקב ביקורת שהטחתי על כובע פרווה יקר שקנתה בניו יורק. ועוד כהנה וכהנה. ב"שרה אשתו" אף פעם לא נגעתי. גם כשבאחד מביקוריה הראשונים בלונדון דרשה שייכתב בהזמנות לאירועים השונים, ליד שם בעלה, התואר "מאדאם פריים מיניסטר". ראש הטקס הבריטי טען, ש"אצלנו בבריטניה היתה רק מאדאם פריים מיניסטר אחת, וזו 'אשת הברזל' מרגרט תאצ'ר". האמת היא שגם אצלנו יש אשת ברזל, אך לא כל העולם צריך לדעת את זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו